כל מי שמכיר אותי יודע שאני עמוק עמוק בהתארגנות לכבוד בת המצווה של הנסיכה.
לשמחתי הצלחתי לעשות השבוע וי על חלק מהמשימות (כולל העובדה שסיימתי לכתוב את מתווה הטקס, שיזכה לפוסט משל עצמו), מה שמאפשר לי לשבת בשקט יחסי ולכתוב.
את האוכל לאירוע אנחנו מכינים בעצמנו. לשמחתי, למרות השימוש ב"אנחנו", אחי האהוב לקח על עצמו חלק ניכר ממשימות הבישול ויחד עם אמא שלי שלקחה גם היא אחריות על חלק, ברשימת המשימות שלי נשארו בעיקר סלטים.
זה מצויין, כי אף פעם לא השקעתי כל כך בעיצוב של אירוע ויש לי עוד המון משימות בעניין.
אבל חזרה לעניין האוכל.
הבעיה העיקרית שלי עם אירועים היא חוסר היכולת שלי לדעת כמה להכין (מה שתמיד אומר שאני מכינה יותר מדי, אף פעם לא להיפך…).
את הולדתה של הנסיכה חגגנו כשהיתה בת חצי שנה, בשבועות. את החגיגאיה ערכנו על הדשא שלנו, באירוע שכולו גבינות, לחמים וירקות. יכול להיות שההורמונים שעדיין חגגו אצלי במערכת היו קשורים לכמויות המזון שהכנתי, אבל ללא ספק טבענו בלבנֶה ביתית, גבינות מלוחות בתבלינים וקעריות מוס אישיות (500 כאלו למאה אורחים…).
את הלקח שלי למדתי, ולפני חגיגות בר המצווה של הבנים התייעצתי עם חברה שעבדה בקייטרינג, מה שעזר לי להתארגן על כמויות הגיוניות לחלוטין.
בינתיים עברו שמונה שנים.
כבר אין לי חברה שעובדת בקייטרינג.
אז הלכתי לחפור ברשת בתקווה למצוא עצות.
ומצאתי מאמר משנת 2005, שבו רן (שפאץ) כהן נותן עצות לקראת ליל הסדר.
לי זה עזר מאוד. החלטתי לשים את זה כאן,אולי זה יעזור גם למישהו אחר…
to be continued
____________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
יש לי הרבה דברים טובים שתיכננתי להגיע לכתוב עליהם, אבל הנה אחד עדכני מהיום –
70 אחוז הנחה ב"הילה". אני התחדשתי בבגדים לבת מצווה. אולי גם לכן יש שם משהו?