יום שלישי
17:00 – טלפון מהפרופסור. הוא קיבל אפטר, עומד בצומת ניר עם ולא ברור איך הוא יוצא משם. עוד אנחנו מדברים ולידו עוצר רכב הסעות שעושה הקפצות לרכבת באשקלון. אנחת רווחה.
19:30 – אבא ואמא אוספים פרופסור אחד מהרכבת בתל אביב. ארוחת ערב בבנדיקט (או ליתר דיוק ארוחת בוקר בבנדיקט…) וקניית כל מיני דברים חיוניים בסופרפארם.
23:00 – מגיעים הביתה. בדרך החלטנו שלטובת עוד כמה שעות שינה של הילד ולטובת עוד כמה שעות בילוי איתו, אני אסיע אותו לניר עם.
23:10 – מרפרפת בפייסבוק ורואה שנעמה מחפשת מתנדבים להעברת סדנאות במקלט בכפר ורבורג. איפה זה כפר ורבורג?
23:15 – דיונים בצ'ט עם נעמה וסיכום על סדנה לבוגרי ט' שבדרך להיות צוות הדרכה. נכין איתם כל מיני סוגי צ'ופרים, שיקבלו רעיונות שיעזרו להם בהדרכה.
יום רביעי –
01:00 – כבר במיטה, בדרך להירדם. צ'ופרים זה מספיק? אולי נכין גם מיני אלבום? אבל איזה חומרים יש לי זמינים לאלבום זריז?
07:30 – בסטודיו. קפה קר וסריקה של מה שיש לי לטובת סדנה ולטובת תרומה. מכינה שני ארגזים עם חומרי יצירה לתרומה, אחד אשאיר בכפר ורבורג והשני? תיכף נראה…
מיני אלבום?
יש לי קרטונים של קורנפלקס ויש לי דפי קנווס, אז אפשר להכים אלבום אקורדיאון קטנטן ולקשט אותו בצבעים אקריליים. חותכת קרטונים וקנווסים, אוספת אקריליים, ספוגים ושבלונות, מוסיפה לארגז חומרים לצ'ופרים ואת הקאטלבג, כי ברור שהכי כיף לחתוך בו צורות ומקווה שלא שכחתי כלום…
09:00 – מפרסמת בפייסבוק שיש לי ארגז חומרי יצירה למסור. מקפידה לעשות את זה בקבוצה סגורה, שאמא שלי לא תדע מה תוכניות הטיול שלי להיום…
10:30 – הכל ארוז. אוספת מהבית פרופסור אחד וכביסה נקייה. בדרך הוא תופר מחדש את כיסי הב' המתפורר שלו. גאווה של אמא. טלפון ממיכל שתשמח עם הארגז. איזה יופי – יש אימוץ!
13:00 – מגיעים לניר עם, אבל הפרופסור לא יכול ללכת לשום מקום כי יש איזה אירוע.
מעבירים שלושת רבעי שעה תוך כדי טלפונים ובירורים עד שיש הבטחה שמישהו יגיע לאסוף אותו ליעד שלו, ואני נפרדת ממנו. שקלתי לא להחזיר אותו, אבל הנחתי שבצה"ל לא ממש יסכימו איתי…
13:50 – מכוונת את הוייז לכפר ורבורג. איזה מזל שיש וייז!
14:20 – נעמה פוגשת אותי בחיבוק ואנחנו מתיישבות לארוחת צהריים זריזה. רצף של אזעקות צבע אדום מבטיח שאקבל את החווייה במלואה…
14:45 – שנים עשר בני נוער חמודים ממתינים לנו במקלט. הם יצירתיים ומתלהבים, סקרניים איך יוכלו ליישם את אותו אלבום כשלא יהיו להם חומרים כמו אלו שהבאתי ואני שמחה עם מה שמשתמע – שהם באמת לומדים טכניקה שתעמוד לרשותם. היה צבעוני ומלוכלך ומקורי וכמה חבל שלא צילמתי בכלל…
17:00 – יוצאת לדרך צפונה. עברו רק עשרים וארבע שעות?
חודש: יולי 2014
קסם נגד געגועים – גרסת 2014
כבר הרבה שנים אני רוקחת קסמים נגד געגועים, עוד לפני שהם קיבלו את השם הזה, ואף פעם זה לא היה לי קשה כל כך כמו הפעם,
כששני הבנים שלי במדים אי שם, כמו כל כך הרבה בנים, אחים, בעלים ואבות.
אבל דווקא לאור המצב החלטתי שחשוב לרקוח קסם חדש שכזה, עבור הנסיכה שיצאה הבוקר לארבעה ימי מחנה ביער כפר החורש.
העיתוי של המחנה מצויין, כי גם אצלה כבר התחלנו לראות התפוררות בתפרי מצב הרוח, ואני בטוחה שארבעה ימים של יער, חברים, בניית מחנה וגמילה מחדשות יעשו לה רק טוב.
אז אתמול אספתי את עצמי וקצת חומרי יצירה. הדפסתי לי כרטיסיות ג'ורנלינג קיציות (שתקבלנה פוסט משל עצמן בשש אחרי המלחמה)
וריפרפתי על ערמת התמונות המודפסות שלי כדי למצוא תמונות שיתאימו.
הבסיס של האלבומון הוא כרטיסיות בריסטול בגודל 15*15. הכל צולם לפני הניילון, וכמובן שכשגיליתי שחלק מהצילומים מטושטשים הדפים כבר היו מנויילנים ולא ראויים לצילום…
וככה נראה האלבום כולו – מנויילן ואחוז בטבעת:
נימת הפליאה של הנסיכה כשהבינה שזה קסם חדש לגמרי, היתה שווה את העבודה.
האמת שגם הסחת הדעת עשתה לי טוב.
איזו הסחת דעת עושה לכם טוב בימים אלו?
_______________________________
משהו קטן וטוב – כי גם בימים אלו יש כאלו…
האמת היא – לגמרי משהו גדול.
נהג אחד שפספס את הפקק ועצר בתוך הרכב של האיש שלי. הרכב מעוך קשות. לאיש שלום.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב
מועצת חכמות
שרשור שיזמה איריס פוגל בן חמו, ששאלה – למה אתם כותבים בלוג? גרם לי ללכת אחורה, לפוסט הראשון שלי, כדי להיזכר מה כתבתי.
ואז גיליתי – לפני שבוע חגג הבלוג שבע!
האמת שלפני שבוע ממש לא היתה אווירה למסיבה, וגם היום עושה רושם שהדכדכת משתלטת על כל חלקה טובה, אבל בכל זאת אי אפשר להתעלם. שבע שנים!
ומכיוון שיום הולדת הוא גם זמן טוב לסיכומים, מחשבות ומסקנות, ובעיקר שממילא אני בתקופה כזו של לחשוב איפה אני משקיעה אנרגיה ואיזה מכל הפנים של הרב-תחומיות שלי מקבל דגש כרגע, אני בעיקר ב MOOD הרהורים (-:
עם זאת, באמצע כל המחשבות והתהיות, יש משהו אחד שברור לי לגמרי, והוא שלבד זה נחמד, אבל ביחד זה הרבה יותר נחמד.
לפני שהפקתי את ליין החותמות האחרון של "קסם שימושי" קראתי לקוראות וללקוחות שלי להציע הצעות, וקיבלתי שפע מסעיר ויצירתי, שגם קיבל ביטוי בקו המוצרים. לאור הצלחת העניין ולכבוד יום ההולדת של הבלוג, החלטתי למסד את העניין קצת יותר ולייסד "מועצת חכמות קסומה" שאיתה אוכל להתייעץ ולעשות בריינסטורמינג.
אז אם את יוצרת בנייר ורוצה לקחת חלק בפיתוח המוצרים של "קסם שימושי" – תספרי לי על זה.
במה זה יהיה כרוך?
חוות דעת על רעיונות שאעלה, העלאת רעיונות משלך, התנסות מוקדמת במוצרים…
ומה יצא לך מזה?
התנסות מוקדמת במוצרים, הזדמנות לראות רעיונות שלך יוצאים אל הפועל, הכרת תודה ופינוק מצדי (-:
מתאים לך?
כתבי לי מייל limor292@gmail.com ונראה אם יצא מזה שידוך (-:
_____________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
האמת שקשה לי היום להיות פוליאנה כדרכי, כי עצוב בחוץ.
מצד שני – האיש שלי התחיל היום עבודה חדשה, אז אפשר לשמוח בזה, ולאחל לו המון הצלחה!
מנקב אחד, כרטיסים הרבה
מי שעוקב אחרי הפיד שלי בפייסבוק בטח כבר שם לב ששוב הגיע עונת הכרטסת.
זה התחיל בזה ששמתי לב שכל מה שנשאר בקופסת הכרטיסים בחנות אלו כרטיסי "חג שמח" ושנה טובה" והמשיך דרך ההחלטה להשתתף ב"חצר האמנים" שתתקיים ביובלים בשנים עשר ביולי (רישמו ביומנים!) וההבנה שכדאי שיהיו לי כרטיסים מגוונים.
אז אני מכרטסת.
כרטיסים רומנטיים, כי הדפים הראשונים שנפלו לידי היו שאריות מקיט של Melissa Francess…
וכרטיסים לנערים, כי הגיעה בקשה מלקוחה…
וכרטיסים לנערות, כי לפחות לאחד מהנערים יש אחות תאומה…
וכרטיסי תודה, כי סוף השנה…
ואז החלטתי לאתגר את עצמי ועל הדרך לכתוב הדרכה.
כמה כרטיסים שונים אני אצליח להכין תוך שימוש במנקב שוליים (בורדר פאנצ') יחיד?
ואם כבר צניעות – עד כמה אני יכולה להכין כרטיסים מינימליסטיים בחומרים?
כי אם הדרכה, אז כדאי לקחת בחשבון גם את מי שארון החומרים שלו לא דומה לשלי…
לכבוד הקיץ שהגיע החלטתי לפרוש כנפיים ופרסמתי את ההדרכה, לשלושה כרטיסים שמשתמשים במנקב אחד,
באתר המקסים Love Street. עם זאת, תסכימו איתי ששלושה זה לא ממש הרבה, נכון?
אז הנה ההדרכה לשלושה כרטיסים נוספים, שלא יחסר.
מזל טוב
החומרים: כרטיס בסיס לבן, דפים צבעוניים, כפתורים או פרחים וחותמת "מזל טוב"
אופן ההכנה:
1. את דף הבסיס חותכים לפי מידות חזית הכרטיס ועוד חצי ס"מ בגובה, ומנקבים אותו לרוחב, בצד אחד בלבד.
2. חותכים את הדף שיהווה את השכבה השנייה כך שגובהו יהיה בערך מחצית מהדף הראשון ומנקבים אותו בצורה דומה.
3. את השכבות השלישית והרביעית חותכים כך שגובהן יהיה בערך ס"מ פחות משכבה לשכבה. שוב מנקבים.
4. מרכיבים את שכבות הכרטיס ומדביקים לפי הסדר.
5. מחתימים את הכיתוב על בריסטול, גוזרים סביב המסגרת ומדביקים בעזרת דבק תלת מימד.
6. מדביקים את הפרחים או הכפתורים.
בשעה טובה
אין ספק שהקיץ הוא עונת מעבר הדירות…
החומרים: כרטיס בסיס לבן, דפים מדוגמים ודף חלק, צרור מפתחות מיניאטורי, חותמת "בשעה טובה".
אופן ההכנה:
1. חותכים את דף הרקע בגודל חזית הכרטיס או מעט קטן יותר (תלוי אם רוצים שוליים לבנים). עדיין לא מדביקים על גבי הכרטיס.
2. חותכים פס מהנייר החלק, ברוחב שישה ס"מ. מנקבים אותו משני צדיו, לקבלת סרט מעוטר, מדביקים על גבי דף הרקע.
3. חותכים מהדף עם הדפסי הבתים שורה אחת של בתים. מדביקים אותה על הפס המעוטר באמצעות דבק תלת מימד, לקבלת גובה.
4. מחתימים את הכיתוב על גבי נייר הרקע, במקום הרצוי.
5. ממקמים את צרור המפתחות המיניאטורי ומחברים אותו לדף הרקע בעזרת סיכה מתפצלת זעירה.
6. מדביקים על גבי הכרטיס.
תודה רבה
החומרים: כרטיס בסיס לבן, דפים מדוגמים, חותמת "תודה רבה".
אופן ההכנה:
1. חותכים את דף הבסיס כך שיכסה את חזית הכרטיס.
2. משלושה דפים מדוגמים חותכים פסים, מנקבים צד אחד שלהם ומסדרים אותם זה על זה על דף הבסיס.
3. מחתימים את הכיתוב על דף מדוגם וחותכים את המילים בצורת דגלונים המונחים על הצד. בעזרת דף חלק יוצרים מסגרת לכל דגלון.
4. הופכים את הכרטיס כך שיעמוד על הצד ומדביקים את הכיתוב בעזרת דבק תלת מימד.
מנקב שוליים אחד.
שישה כרטיסים שונים.
אפשר עוד (-:
ואם כל מה שכתבתי כאן הוא סינית עבורכם, ואתם רוצים לשנות את זה, במהלך חודש יולי נקיים בכל יום שני בשעה 16:30 סדנה להכנת כרטיסי ברכה. הסדנה מיועדת להורה+ילד, או לילדים עצמאיים בני עשר ומעלה, ועלותה 60 ש"ח.
–
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
חשבתי שהיום אני אתעלם מהעניין הזה, כי החיים בכל זאת יותר עצובים משמחים כרגע, אבל אז פגשתי בפייסבוק את המילים של אורי, שגרמו לי לדמוע מסיבות טובות, ורציתי שגם אתם תדעו שיש כאן דברים כאלו…