יום שלישי
17:00 – טלפון מהפרופסור. הוא קיבל אפטר, עומד בצומת ניר עם ולא ברור איך הוא יוצא משם. עוד אנחנו מדברים ולידו עוצר רכב הסעות שעושה הקפצות לרכבת באשקלון. אנחת רווחה.
19:30 – אבא ואמא אוספים פרופסור אחד מהרכבת בתל אביב. ארוחת ערב בבנדיקט (או ליתר דיוק ארוחת בוקר בבנדיקט…) וקניית כל מיני דברים חיוניים בסופרפארם.
23:00 – מגיעים הביתה. בדרך החלטנו שלטובת עוד כמה שעות שינה של הילד ולטובת עוד כמה שעות בילוי איתו, אני אסיע אותו לניר עם.
23:10 – מרפרפת בפייסבוק ורואה שנעמה מחפשת מתנדבים להעברת סדנאות במקלט בכפר ורבורג. איפה זה כפר ורבורג?
23:15 – דיונים בצ'ט עם נעמה וסיכום על סדנה לבוגרי ט' שבדרך להיות צוות הדרכה. נכין איתם כל מיני סוגי צ'ופרים, שיקבלו רעיונות שיעזרו להם בהדרכה.
יום רביעי –
01:00 – כבר במיטה, בדרך להירדם. צ'ופרים זה מספיק? אולי נכין גם מיני אלבום? אבל איזה חומרים יש לי זמינים לאלבום זריז?
07:30 – בסטודיו. קפה קר וסריקה של מה שיש לי לטובת סדנה ולטובת תרומה. מכינה שני ארגזים עם חומרי יצירה לתרומה, אחד אשאיר בכפר ורבורג והשני? תיכף נראה…
מיני אלבום?
יש לי קרטונים של קורנפלקס ויש לי דפי קנווס, אז אפשר להכים אלבום אקורדיאון קטנטן ולקשט אותו בצבעים אקריליים. חותכת קרטונים וקנווסים, אוספת אקריליים, ספוגים ושבלונות, מוסיפה לארגז חומרים לצ'ופרים ואת הקאטלבג, כי ברור שהכי כיף לחתוך בו צורות ומקווה שלא שכחתי כלום…
09:00 – מפרסמת בפייסבוק שיש לי ארגז חומרי יצירה למסור. מקפידה לעשות את זה בקבוצה סגורה, שאמא שלי לא תדע מה תוכניות הטיול שלי להיום…
10:30 – הכל ארוז. אוספת מהבית פרופסור אחד וכביסה נקייה. בדרך הוא תופר מחדש את כיסי הב' המתפורר שלו. גאווה של אמא. טלפון ממיכל שתשמח עם הארגז. איזה יופי – יש אימוץ!
13:00 – מגיעים לניר עם, אבל הפרופסור לא יכול ללכת לשום מקום כי יש איזה אירוע.
מעבירים שלושת רבעי שעה תוך כדי טלפונים ובירורים עד שיש הבטחה שמישהו יגיע לאסוף אותו ליעד שלו, ואני נפרדת ממנו. שקלתי לא להחזיר אותו, אבל הנחתי שבצה"ל לא ממש יסכימו איתי…
13:50 – מכוונת את הוייז לכפר ורבורג. איזה מזל שיש וייז!
14:20 – נעמה פוגשת אותי בחיבוק ואנחנו מתיישבות לארוחת צהריים זריזה. רצף של אזעקות צבע אדום מבטיח שאקבל את החווייה במלואה…
14:45 – שנים עשר בני נוער חמודים ממתינים לנו במקלט. הם יצירתיים ומתלהבים, סקרניים איך יוכלו ליישם את אותו אלבום כשלא יהיו להם חומרים כמו אלו שהבאתי ואני שמחה עם מה שמשתמע – שהם באמת לומדים טכניקה שתעמוד לרשותם. היה צבעוני ומלוכלך ומקורי וכמה חבל שלא צילמתי בכלל…
17:00 – יוצאת לדרך צפונה. עברו רק עשרים וארבע שעות?