אלבום מידי – סוג של הדרכה

יש לי הרגשה שעל הפוסט הקודם לא קיבלתם התראה, אז אם אתם רוצים לדעת איך נראה האלבום שבגללו כתבתי את ההדרכה הזו – לכו לשם קודם…
 
אם אלבום בגודל 30*30 הוא אלבום, ואלבום בגודל 15*15 הוא מיני אלבום, אז איך קראים לאלבום באמצע – אלבום בגודל 15*30?
אלבום מידי…
 
בפוסט הקודם הבטחתי הדרכה. זו לא בדיוק הדרכה, יותר קווים מנחים לאיך אני עשיתי את זה.
 
האלבום הזה התחיל בעצם בדף ג'ורנלינג שאהבתי ושהתאים לי – דף בשם sweet tags מסדרת home memories של חברת best creation שנראה ככה:
אם אתם הולכים על אלבום קיצי, תוכלו להדפיס לכם את תגיות הקיץ שעיצבתי ולהתקדם משם…


 
ההחלטה הכי קשה בעיני היא עם איזה דפים עובדים כבסיס לאלבום ואחת הדרכים לחסוך בהתלבטויות היא ללכת על קיט אחד, שבו הכל מתאים להכל. אני השתמשתי לבסיס האלבום בדפים משני קיטים של נתנאלה – מארז תחרה 
ו מארז שבי שיק. בחרתי את הדפים איתם רציתי לעבוד – בצבעי תכלת, ירוק וורוד שיסתדרו לי עם התגיות האלו. את הדפים האלו חציתי, כך שהיו בידי דפים בגודל 30*15 ס"מ, ועליהם עבדתי.
 
מאחר שדפי הסטאקים של נתנאלה עבים יחסית, לא השתמשתי בקרטון כבסיס לאלבום, אלא פשוט הדבקתי את הדפים גב אל גב על מנת שיהוו את דפי האלבום. כדי שאוכל להשתמש בסיכות מתפצלות ולנקב את חלק מדפי הבסיס דחיתי את ההדבקה לשלב מתקדם. כשעושים את זה – צריך לשים לב שלא מתבלבלים בהדבקה על מנת לא לשבש את הסדר המתוכנן. אני התבלבלתי…
 
מכיוון שהאלבום הזה מתוכנן היה להינתן נטול תמונות, על מנת שהמקבלת תמלא אותו בהמשך, השתמשתי בפאנצ' ישן ישן, שיוצר מגרעות להשחלת תמונה. הנה הוא:


זה לקח קצת ניסוי וטעייה עד שהגעתי לגודל המדוייק של מצע שיתאים להשחלת תמונה בגודל סטנדרטי אבל בסופו של דבר הגעתי לזה שאני צריכה מצע ברוחב 16.4 ובגובה 11.4, על מנת שהאלבום יוכל להכיל כרטיסיות שתוחלפנה בתמונות 10*15:


בחרתי ארבעה קארדסטוקים חלקים שיתאימו לי לצבעי האלבום ומכל אחד מהם הכנתי שלושה מצעים לתמונות.
 
עכשיו היו לי 12 דפים כבסיס לאלבום, 12 כרטיסיות ג'ורנלינג ו-12 מצעים לתמונות והתחלתי לשחק. קצת תוספות של וושי טייפ, סרטי בד, מדבקות מתגרדות וחותמות והנה לנו אלבום, כמו שיכולתם לראות בפוסט הקודם.
 
את הדפים אפשר לאגד עם ספירלה, או עם טבעות כמו שאני עשיתי.
 
ולפני סיום – עוד שלושה טיפים:
1. אם רוצים שוליים מנוקבים משני צידי הדף, חשוב לשים לב שמתחילים את הניקוב בדיוק באותה נקודה בשני הדפים שיודבקו אחר כך גב אל גב, כך שבאמת תהיה התאמה מלאה, כמו כאן:



2. כשמדביקים את המצעים הצבעוניים בתוכם נשחיל את התמונות, חשוב לשים לב שלא מדביקים את החלק מתחתיו אמורה להשתחל התמונה…


3. מכיוון שהתאמה מלאה אינו שמי האמצעי, וברוב הדפים שהדבקתי גב אל גב יש אי דיוקים כללים, וגם לטובת המראה הכללי, אני אוהבת לעבור על הקו החיצוני של הדפים עם ספוג וצבע אקרילי. זה נותן תוספת גימור ומראה אחיד לכל האלבום.
 
_________________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
מזמן מזמן קניתי לאייפון את האפלקציה של Rhonna Farrer וגם קניתי כל מיני תוספות והרחבות, ושיחקתי איתה קצת ומאז כשאני רואה אותה על המסך אני תוהה למה בעצם. ואז התחלתי לשחק עם התמונות שהזוג המלכותי שלח מפריז והבנתי למה…


כשתשומת הלב מתעכבת, היא גדלה וגדלה…

בראשית הגעתי אליה לסדנה, ותכננתי להביא תשומת לב קטנה, אבל זה התפספס…
 
ואז היה לה יום הולדת. אז תכננתי להכין מתנה, אולי מיני אלבום?
אבל רשימת המשימות היתה ארוכה, ופרוייקטים של כיף תמיד מקבלים את המקום האחרון.
 
והגענו לקיץ, ולמצב הנפלא שאפף אותנו. והסטטוסים שלה בפייסבוק גרמו לי לרצות לחבק אותה, או לפנק אותה.
אבל גם אני לא הייתי במיטבי, וממש לא היה לי ראש לפרוייקט של כיף.
 
ואז הרוחות נרגעו.
אז התיישבתי ליד שולחן העבודה והתחלתי לשחק.
המיני גדל וקיבל מימדים של מידי לפחות.
ועכשיו הוא אצלה, והיא יכולה למלא אותו בתמונות משמחות.
 
ובשבילכם – התמונות של האלבום לפני שיש בו תמונות:

























ככה נראה האלבום השלם:
ומאחור חותמת, שמבהירה שהאלבום הוכן "במיוחד בשבילה"…


באופן יחסי זה היה פרוייקט קליל, שמצדיק הדרכה, אז יש למה לצפות כאן…


 
________________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
הלכנו עם הילדים לראות את "שומרי הגלקסיה" והיה ממש ממש כיף!


שלום כיתה א'

איזה כיף זה שבמגוון החברות הרחב שלי יש לא מעט חברות שמעלות ילדה לכיתה א' בעוד שבועיים.


 


למה כיף?






כי כיתה א' זה יופי של תירוץ למתנות חמודות.






חלק ניכר מימי הלחץ המלחמתיים העברתי בתרפייה של לֶבֶד ויצורים חמודים.






במקור חיפשתי ברשת קישוטים לעפרונות, אבל כשלא מצאתי בדיוק מה שחיפשתי עברתי לחפש דוגמאות לבובות אצבע ושם כבר מצאתי אוצרות מעוררי השראה. עבדתי לפי דוגמאות משני מקורות והקטנתי אותן כך שיתאימו להיות קישוט לעיפרון.






את ההיפופוטם, האריה והקוף מצאתי כאן ואת הארנבונים המתוקים מצאתי כאן, וזה מה שיצא לי:


בנוסף קישטתי לכל אחת מהן מחברת עם דפים חלקים. אצלנו בבית הספר קוראים לזה מחברת כיף…















כשספרתי את בובות העיפרון, והבנתי שכבר הכנתי מספיק ואין לי תירוץ להכין עוד, הנסיכה אמרה לי שאם אני נהנית אני צריכה להמשיך…ונסיכות כנראה יודעות מה הן אומרות, לא? אז אני מתכננת לנסות להכין גם סדרה של ינשופונים כאלו. מבטיחה להראות תוצאות (-:






_____________________________


משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…


אתמול פגשנו חברה בתל אביב. היא הגיעה מאוויר ירושלים, אנחנו מאוויר הגליל, ונפגשנו בלב הלחות של תל אביב.


שפיותנו עדיין נבדקת…


עם זאת, לאור דרישות המפגש – כשרות מחד וחנייה מאידך, נפגשנו בהיכל התרבות וישבנו בקפה לנדוור.


המיזוג אמנם לא התמודד עם החום, אבל האוכל היה מצויין והאווירה נחמדה, וכשיצאנו כבר היתה בריזה באוויר ונפלנו בדיוק על צילומי פרסומת שמאוד הלהיבו את הנסיכה, אז גם זה היה כיף.


והכי כיף – הגינה המקסימה והמנגנת שהקימו שם, שתמיד משמחת אותי.