אני שונאת לעבור דירה!
אם ישראבלוג היו מאפשרים לי אותיות גדולות יותר, הייתי משתמשת בהן…
כמה אני שונאת לעבור דירה?
עד כדי כך שכשבנינו קומה שנייה בנו אותה מעלינו, כשגרנו בבית, ורק בשבוע של פריצת המדרגות כיסינו את הדברים שלנו ויצאנו מהבית לשבוע…
שונאת.
סובלת מהרעיון.
ממש.
ועם זאת – כשעלתה ההזדמנות להעביר את הסטודיו שלי לתוככי היישובה, לאחר התלבטויות והתחבטויות, החלטתי ללכת על זה.
מכל מיני סיבות, שהעיקרית ביניהן היא שאני מכירה את עצמי ולכן יודעת שמעבר פיזי הוא הדבר היחיד שיגרום לכך שבאמת אמיין, אסנן ואוותר על חלק ממה שיש לי. ויש לי הרבה יותר מדי…
ואכן, כבר ימים שאני מניחה בקופסאות חותמות, מנקבים, דפים, מוצרים לעיצוב, מדבקות ושאר ירקות, כאלו שאני יודעת שמבחינתי זמנם עבר. מצד שני – הם בוודאי יכולים לשמח מישהו אחר.
וכאן אתם נכנסים לתמונה –
הכנתי קופסאות כל טוב, מלאות בהמון דברים מוצלחים, חלקם משומשים במידת מה וחלקם אף חדשים.
ערך הדברים בתוך כל קופסה עולה בהרבה על מחירה והיא מצויינת לכל מי שאוהב הפתעות, מי שחדש בתחום ורוצה להתנסות בכל מיני ומי שרוצה לגוון את האוצרות שלו במחיר קטן.
כדאי לנצל את ההזדמנות כי בדרך כלל אני ממש גרועה בלשחרר….
ואת עצמי אני מעודדת במחשבה על סטודיו מתחדש ומסודר (וגב כואב) בעוד שבועיים בערך…
____________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
אתמול הילד שלי, זה שהפך אותי לאמא, חגג 24.
איפה עברו העשרים וארבע שנים האלו?
אין ספק שמכל הדברים שעשינו יחד, האיש שלי ואני, הילדים הם הדבר המוצלח ביותר. וזה בכלל לא משהו קטן…