אפרת ועדי אומרות שחשוב זמן איכות אחד על אחד עם כל ילד, אז אתמול הזמנתי את הפרופסור לקולנוע…
עורבני חקיין, למי שמתעקש שהסיפור יכיל את כל הפרטים…
רגע לפני שנכנסנו, הילד אמר שהוא רוצה פופקורן.
פאוזה.
במשך תקופה ארוכה, בעיקר בגלל מוראו של הבן יקיר לי, לא קנינו פופקורן בקולנוע.
האמת שבצדק – מי שיודע כמה פשוט להכין פופקורן בבית, לא יכול שלא לכאוב כל שקל שנגזל ממנו על המוצר הממש לא יקר הזה.
אז הרבה פעמים הגעתי לקולנוע עם שקית גדולה של פופקורן ביתי, שמעבר לחיסכון בכסף הוא גם הרבה פחות מלוח ובאופן כללי עדיף.
אבל לא תמיד זה מסתדר, ומאחר שהבן יקיר לי עבר לגור ברמת גן ומוראו כבר לא כל כך מתנופף מעלינו, אני חוטאת לפעמים בקניית פופקורן מהמזנון הגזלני שבקולנוע.
אז ניגשנו לדוכן, הסתכלנו על השלטים וראינו את השלט הזה:
מצויין.
ביקשנו תפריט זוגי – פופקורן גדול, קולה בינונית ובקבוק מים.
ענתה לי הנערה שבקופה – השתייה יכולה להיות רק קולה, דיאט קולה או קולה זירו.
אבל אני רוצה מים.
אז תצטרכי להוסיף 5 שקלים.
בשלב הזה ביררתי איתה כמה מחירים –
כמה עולה כוס קולה בינונית? 15 ש"ח
כמה עולה בקבוק מים? 9 ש"ח.
אם ככה – היא בעצם צריכה להחזיר לי כסף, לא לקחת ממני אקסטרה, לא?
מסתבר שלא רק לצה"ל ההיגיון עדיין לא התגייס, גם לא למזנון שבקולנוע…
לקחנו לנו כמה דקות ללמוד את התפריט יותר ביסודיות, כי גם לנו יש גבולות אדומים לגבי המידה בה אנחנו מוכנים שיעשקו אותנו ומצאנו את הפיתרון – תפריט גדול ב-41 ש"ח + בקבוק מים ב-9, והנה אנחנו משלמים את אותם 50 ש"ח שהיינו מוכנים מראש שישדדו מאיתנו, והפרופסור אפילו מצ'ופר בקולה גדולה.
אז נכון שזה נשמע טיפשי לעשות מהומה דווקא על זה, וזה כשאני מוכנה מלכתחילה לשלם את מחירי העושק במזנון, אבל לפעמים החוצפה המוגזמת פשוט שורפת לי את הפיוז!
בסרט הבא – פופקורן מהבית…
________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
חגגתי היום חנוכה מוקדם עם להקת הרקדניות בה רוקדת הנסיכה. ללהקות שלנו יש קונספט מקסים של"אמא להקה" שנמצאת בסביבה כדי לצ'פר ולפנק, אז יש לי הזדמנויות שכאלו. הכנתי להן נרות מבריסטול כדי שתכתובנה אחת לשנייה ברכות ולראות אותן שקועות ומרוכזות במילים הטובות לחברות שלהן הרחיב לי את הלב….
ועוד בעניין חנוכה – מחרתיים מבצע חגיגי במיוחד.יש למה לצפות!