קטגוריות: כללי

ככה זה בכל פעם בימים שלפני הוצאת ליין חותמות לייצור – גם כשאני לא ליד המחשב יש לי חותמות בראש… אפילו הפעם, כשרוב החותמות שאני מוציאה לייצור הן השלמות של כמויות לחותמות שכבר במחזור, תמיד יש קצת חידושים ושינויים. וכשזה ככה – גם בלילה אני חולמת על חותמות. האמת היא שאני לא מתלוננת – כשהתעוררתי באמצע הלילה, אז בדקות האלו שבין ערות לחלום קפץ לי לראש פיתרון אלגנטי למשהו שהטריד אותי…והחותמת החדשה תהיה אפילו טיפה יותר מוצלחת (-:
 
ההפקה הזו מתחדשת גם בזה שאני מעבירה את תחום הפקת החותמות האישיות לפסים ממשיים. עד עכשיו הייתי מכינה לכם חותמת אישית רק אם במקרה נפלתם עלי בדיוק בשנייה הנכונה, כשהחותמות היו לקראת הפקה, ואם היה לי קצת אקסטרה מקום לתת לכם…
 
לקראת פתיחת 2015, ועם הגידול המשמח שאנחנו חווים בתחום החותמות, החלטתי ללכת על העניין בצורה קבועה ועל בסיס מסודר יותר. אפילו הפקתי גלויה שמצורפת לכל המשלוחים שלי:





אז ככה זה עובד – אתם מעבירים אלי את העיצוב שלכם או מבקשים שאתאים לכם עיצוב שכבר קיים אצלנו, ואני שולחת את החותמת שלכם, יחד עם עוד כל מיני חותמות, לייצור בחו"ל.


מכיוון שהייצור בחו"ל, זה בהחלט לא סיפור של מהיום למחר, אבל אם אתם מתארגנים מראש לאירוע משפחתי, רוצים שיהיה לכם פונט מיוחד שאתם אוהבים בדיוק בגודל שמתאים לכם או רוצים לצ'פר מישהו בחותמת ש"תפרתם" במיוחד עבורו – זה פיתרון מצויין.


אפשר תמיד להתייעץ איתי במייל limor292@gmail.com וגם לקבל זמני ייצור משוערים והצעת מחיר.


ההפקה הקרובה תישלח לחו"ל בתחילת שבוע הבא, כך שאם אתם ממש זריזים ותעבירו גרפיקה עד סוף השבוע – אתם יכולים להיות בפנים, ואם לא – לאור הביקוש אני מנחשת שהסיבוב הבא יגיע די בקרוב…


והנה כמה דוגמאות לחותמות אישיות שכאלו:
___________________________














משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…


לפני כמה חודשים היה יומולדת לאחיין האהוב שלי. התייעצתי עם הבן יקיר לי לגבי מתנת יומולדת והתשובה המבודחת שלו היתה – "תקני לו סקסטנט". יש לדעת שנער היומולדת הוא בן ונכד ליורדי ים דגולים, וככזה הלך בדרכם… התבדח הילד, אבל זה גרם לי להקליד באינטרנט "מתנות ליורדי ים" (או אולי "מתנות לימאים", כבר לא זוכרת…) ומה רבה היתה הפתעתי כשהחיפוש ההזוי העלה תוצאה רלוונטית!
וככה , בזכות קפטיין אלף, האחיין – וגם סבא שלו – התחדשו במחזיקי מפתחות במוטיבים ימיים להפליא!
בדיחה, בדיחה, אבל בסוף קניתי לו סקסטנט…
ועכשיו כשהסתכלתי באתר ראיתי שהם התחדשו בעוד המון מוצרים יפים, אז אם יש לכם אהוב שאוהב את הים – אתם מסודרים…

בדיוק לפני שמונה שנים, בחנוכה תשס"ז, פתחה קסם שימושי את הדלתות שלה.




באותו שבוע היו כל מיני רגעים מרגשים – הדלקות נרות עם חברים, בני משפחה ולקוחות, סל עוגיות חגיגיות של עוגילי שהגיע בהפתעה, חבורה של בני עשרה שהגיעו להכין אלבום יומולדת לאור (שהיום היא כבר אישה נשואה), נסיעה שלי – באמצע המהומה – לראיון בנושא ההלוואה שנועדה להקמת העסק (זה שפתחתי שלוש שעות קודם…), נסיעה עצמאית של הפרופסור בן ה-14 לתל אביב, במהלכה הוא איבד את המעיל, עם כרטיס הרכבת שבתוכו… וביקור ספונטני של רותי, שנכנסה לרכב בהוד השרון והגיעה עד אלינו לאחל בהצלחה ולתת חיבוק.
 
מדהים עד כמה השבוע הראשון ההוא טבוע בזכרוני.
 
ושמונה שנים עברו, וכמו בסיפורו של יוסף היו לנו שבע שנים טובות ועוד אחת, איך לומר – לא משהו – שני ניתוחים והתאוששויות ארוכות שלי, מלחמה אחת וחודשיים הזויים בהם היינו תלויים באוויר (כשכל החנות ארוזה), בלי לדעת אם הקסם באמת עובר דירה, לפי התוכנית, או לא.
 
והנה היום (או ליתר דיוק – מחרתיים) מתחילה לה השנה התשיעית, שנה שיש לי מלוא הכוונה שתהיה טובה עוד יותר משבע השנים הטובות. אחרי הרבה התלבטויות חזרנו למקומנו הישן, סידרנו אחרת, צבענו את הדלת והיום אפילו הגיע השלט החדש! הרבה מהאמונה שלי בזה שיהיה נהדר נשענת על הלקוחות המקסימים שלי, שרבים (ובעיקר רבות) מהם כבר הפכו לחברים. כל כך הרבה פירגון ואהבה זורמים מהכיוון שלכם אלי, עד שברור שיכול להיות רק נהדר!
 
ולכבוד יום ההולדת גם תפרתי לכם שמונה ימים של מבצעים משמחים על החותמות שלנו! את פירוט כל המבצעים תוכלו למצוא בקטגוריית שמונה שנים בשמונה ימים, והנה כמה דוגמאות:
 
במאה שקלים תוכלו לבחור לכם שמונה חותמות מתוך מבחר החותמות הבודדות שלנו – חותמות המילון, בולי הדואר, הברכות וההיגדים. הוסיפו לסל את המבצע הזה וכן שמונה חותמות מתוך קטגוריית המבצעים (אלו שמתומחרות ב-0 שקלים). שימו לב שהמבצע הזה מזכה אתכם רק בחותמת אחת מכל דוגמה.
 
במאה שקלים תוכלו גם לקנות את שתי ערכות הנושא שלנו – החיים שלי + טיולים.
 
כל ערכות הפונטים והאיורים נמכרות גם הן במבצעים, אז תוכלו לבחור את המבצע שמתאים לכם יותר מהכל!
 
יומולדת שמח לנו!
 
לימור
 
______________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
אם להיות מדוייקים, החנות נפתחה ב-18 לדצמבר. השנה אני אציין את היום הזה בכנס "מאורות" שהוא כנס מדע בידיוני שמתקיים בירושלים. איזה כיף לעשות דברים כאלו יחד עם הילדים שלי, שמתלהבים לפחות כמוני!

אפרת ועדי אומרות שחשוב זמן איכות אחד על אחד עם כל ילד, אז אתמול הזמנתי את הפרופסור לקולנוע…
עורבני חקיין, למי שמתעקש שהסיפור יכיל את כל הפרטים…
 
רגע לפני שנכנסנו, הילד אמר שהוא רוצה פופקורן.
 
פאוזה.
במשך תקופה ארוכה, בעיקר בגלל מוראו של הבן יקיר לי, לא קנינו פופקורן בקולנוע.
האמת שבצדק – מי שיודע כמה פשוט להכין פופקורן בבית, לא יכול שלא לכאוב כל שקל שנגזל ממנו על המוצר הממש לא יקר הזה.
אז הרבה פעמים הגעתי לקולנוע עם שקית גדולה של פופקורן ביתי, שמעבר לחיסכון בכסף הוא גם הרבה פחות מלוח ובאופן כללי עדיף.
אבל לא תמיד זה מסתדר, ומאחר שהבן יקיר לי עבר לגור ברמת גן ומוראו כבר לא כל כך מתנופף מעלינו, אני חוטאת לפעמים בקניית פופקורן מהמזנון הגזלני שבקולנוע.
 
אז ניגשנו לדוכן, הסתכלנו על השלטים וראינו את השלט הזה:
מצויין.


ביקשנו תפריט זוגי – פופקורן גדול, קולה בינונית ובקבוק מים.
ענתה לי הנערה שבקופה – השתייה יכולה להיות רק קולה, דיאט קולה או קולה זירו.
אבל אני רוצה מים.
אז תצטרכי להוסיף 5 שקלים.
 
בשלב הזה ביררתי איתה כמה מחירים – 
כמה עולה כוס קולה בינונית? 15 ש"ח
כמה עולה בקבוק מים? 9 ש"ח.
 




 
אם ככה – היא בעצם צריכה להחזיר לי כסף, לא לקחת ממני אקסטרה, לא?
 
מסתבר שלא רק לצה"ל ההיגיון עדיין לא התגייס, גם לא למזנון שבקולנוע…
 
לקחנו לנו כמה דקות ללמוד את התפריט יותר ביסודיות, כי גם לנו יש גבולות אדומים לגבי המידה בה אנחנו מוכנים שיעשקו אותנו ומצאנו את הפיתרון – תפריט גדול ב-41 ש"ח + בקבוק מים ב-9, והנה אנחנו משלמים את אותם 50 ש"ח שהיינו מוכנים מראש שישדדו מאיתנו, והפרופסור אפילו מצ'ופר בקולה גדולה.
 
אז נכון שזה נשמע טיפשי לעשות מהומה דווקא על זה, וזה כשאני מוכנה מלכתחילה לשלם את מחירי העושק במזנון, אבל לפעמים החוצפה המוגזמת פשוט שורפת לי את הפיוז!
 
בסרט הבא – פופקורן מהבית…
 
________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
חגגתי היום חנוכה מוקדם עם להקת הרקדניות בה רוקדת הנסיכה. ללהקות שלנו יש קונספט מקסים של"אמא להקה" שנמצאת בסביבה כדי לצ'פר ולפנק, אז יש לי הזדמנויות שכאלו. הכנתי להן נרות מבריסטול כדי שתכתובנה אחת לשנייה ברכות ולראות אותן שקועות ומרוכזות במילים הטובות לחברות שלהן הרחיב לי את הלב….
 
ועוד בעניין חנוכה – מחרתיים מבצע חגיגי במיוחד.יש למה לצפות! 

אין ספק שחנוכה הפך לחג המתנות, ואני לא בטוחה שזה רק בגלל עניין דמי החנוכה.
 
היתה לי פעם חברה ממוצא אנגלוסכסי שנהגה לתת לילדיה מתנה בכל ערב, לצד הדלקת הנרות, והסבירה לי שזה נובע מהקרבה לחג המולד, שהוא ללא ספק חג של מתנות. יכול להיות…
 
אני, בכל אופן, ממש לא צריכה תירוץ בשביל לתת מתנות, זה אחד הדברים שאני יותר אוהבת (-:
 
ולא פחות חשובה מהמתנה, בעיני, היא האריזה. אריזה מושקעת משדרגת פלאים אפילו חטיף שוקולד פשוט מהסופר…
 
אז לכבוד החנוכה הכנתי לכם סדנה כיפית שבה נכין אריזות כרית קטנות ומושקעות, ועל הדרך נלמד כמה טכניקות.
 
הנה כמה דוגמאות:









 
והנה כל הפרטים…
 
מתי?
רגע לפני שמתחילים להדליק נרות, ביום שני 15.12, בשעה 20:30.
איפה?
בסטודיו "קסם שימושי" ביובלים, שנשאר במקומו, אך אורגן מחדש כך שכל סדנה תהיה חוויה של חומרים וכלים.
מה נעשה?
כל משתתף יכין 3-4 אריזות כרית ובנוסף תגיות מתנה תואמות
כמה?
50 ש"ח למשתתף
איך נרשמים?
בטלפון 054-4626767
קלי קלות! 
 
 

כבר כתבתי כאן לא פעם על כך שקונספט "ספר האורחים" באירוע אינו מהאהובים עלי.
 
הרי אם רציתם לכתוב ברכה משוקעת – עשיתם זאת בבית, ובזמן האירוע, כשלידכם עוד אנשים שרוצים לכתוב, כמה תשקיעו בעניין? מצד שני, זה כבר מקובל ובנות מצווה, למשל, מצפות לזה, ולכן אני מציעה כל מיני פתרונות כשבאים להתייעץ איתי.
 
הפעם זה היה אחרת.
ביקשו ממני ספר אורחים לאירוע פרידה מעובדת אהובה.
שוב, הצגתי את הקושי שבכתיבה בנחת כשיש עוד אנשים שרוצים לכתוב, אבל אז עלה בדעתי ושאלתי מה יהיה מבנה האירוע. כשהסתבר שישבו סביב שולחנות עגולים ויהיו ברכות והרצאה, הצעתי להכין דפים מקושטים שיונחו על השולחנות ובסוף האירוע יאוגדו לאלבום אחד, וכך אכן היה.
 
אז הנה דוגמאות לדפים המעוצבים שהכנתי, שתהיה גם לכם השראה:
מאחר שבסיום האירוע הדפים חזרו אלי, שאארגן אותם יחד ואוסיף להם תמונות וברכות מודפסות, אז יש גם מסקנות (וזה טוב, כי עכשיו אני מכינה אלבום לכבוד אירוע נוסף) –


















* אנשים אוהבים לכתוב על כל הדף, גם אם הוא מחולק לחלקים, אז אין בעצם טעם לחלק את הדף לריבועי כתיבה שונים.
* זה שיש חורים בצד לא אומר שאנשים באמת יבינו מה הכיוון הנכון לכתיבה (עוד לא מצאתי איך פותרים את זה…)
 
ורגע לפני שניקיתי את השולחן בסיום העבודה, לקחתי ליד את המצלמה וחייכתי…




_________________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
האירוע "יוצאות מהחגים" מצדיק פוסט ואף יותר מזה, והם אכן יגיעו.
בינתיים אני מנצלת את רגע ההודיה הזה כדי לומר שאני עדיין מרחפת על גלי היצירתיות מאז יום חמישי (ואפילו ציירתי מטריושקה!)

הזוג המלכותי תכנן לבלות הקיץ עשרה ימים משפחתיים (עם הצד שלה) ביוון.


ואז הגיע צו 8 ושיבש את התוכניות (במידת מה. אני יודעת וזוכרת שיש משפחות שהמבצע הזה וצו 8 שיבשו את חייהן הרבה יותר) ויוון ירדה מהפרק.


אחרי שהוא חזר הם החליטו לנצל את ימי החופש הספורים שהיו להם מהלימודים (אנשים שלומדים באינטנסיביות במכללת סלע לא זוכים לחופשת קיץ כהלכתה) ונסעו לפריז, וכמו ילדים טובים שלחו תמונות, בווטסאפ.


התלהבתי להפליא והחלטתי שאעצב את התמונות שלהם באייפון, בתוכנת העיצוב החמודה של Rhonna Farrer, ואז אדפיס אותן בפיקטורה ויהיה להם אלבום טיול אינסטנט. נכון יופי?
 
אז זהו, שכשהם הגיעו בחזרה, הסתבר שהם שלחו לנו רק תמונות בודדות, כאלו שלא צריך להסביר במילים (ולכן לפחות מחצית מהן הן צילומי אוכל, או צילומים שלהם עם אוכל), והחמש עשרה תמונות שיש לי מייצגות יותר משלוש מאות שהם צילמו… והנה הלך לו האלבום טיול אינסטנט בדרך כל רעיון שהתנצנץ וכבה…
 
אבל הי, יש לי 15 תמונות מעוצבות!
 
היו עוד שתי תמונות מהממות שעיצבתי, אבל הן כנראה הלכו לאיבוד במהלך ההעברה מהטלפון למחשב.






























 
אין ספק שהאפליקציה הזו היא אחד הדברים שגורמים לרעיון האי-פד לדגדג לי את האצבעות. זה כל כך קטן לעצב על מסך האייפון…
 
ומה חוץ מזה?
העברת החנות נעצרה באמצע בגלל עניינים מנהלתיים שלא קשורים בי, ועכשיו אני והחנות על ארגזים.
מקווה שהכל יסתדר ובקרוב שוב אוכל לארח אתכם.
בינתיים שיהיו חגים טובים ומשמחים.
תעשו חיים ותצלמו תמונות יפות!
 
לימור
 
______________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
רגע לפני פרסום ראיתי שהנושא החם הוא אוכלים בחוץ.
אחרי שראיתם את התמונות בפוסט שלי אתם חייבים להסכים איתי שהוא מתאים, נכון?

לפני עשרים ושבע היום היה יום שני, ובערב התלבשנו יפה ונסענו, כל אחד לחוד, אל מלון ורד הכרמל (שהיום הוא וילה כרמל).
 
הגענו לפני האורחים, כי ככה לימדו אותנו שמנומס, ואחרי שחיבקנו ונישקנו והתרגשנו, נעמדנו מתחת לחופה.
 
הוא קידש אותי ואני שתקתי. אז לא ידעתי יותר טוב…
 
אבא שלי עוד היה אז איתנו והסבתות של שנינו ועדיין לא ידענו הרבה אבל ידענו שאנחנו בוחרים אחד את השני.
 
מאז עברו 9855 ימים וברובם בחרנו אחד את השני מחדש (ובמעטים שלא, פשוט לא הגענו להחליף שתי מילים…).
 
גידלנו (ועדיין) שלושה ילדים, שני עסקים ובעיקר גדלנו אחד לצד השני.
 
את היום הזה, יום הנישואים העשרים ושבעה שלנו, אנחנו לא מבלים יחד. האיש שלי מבלה את יומו בביקורת שלקראתה הוא התכונן בחודשיים האחרונים (בדיוק העניין הזה של הימים שבהם אנחנו לא מגיעים להחליף שתי מילים…) ואפילו לא יגיע לקרוא את המילים האלו ואני אסע לעיר הגדולה ואבלה בערב פתיחת השנה של "קולות". וזה בסדר. כי אחד הדברים שלומדים בשנים על שנים של ביחד, זה שמה שחשוב באמת הם הרגעים הקטנים, השמחות היומיומיות, הזמנים שאולי לא רשומים בלוח השנה אבל מצטברים לאושר שהוא אנחנו.
 



 
זה מה שחשוב.
יום נישואים שמח, אהוב שלי.

אני שונאת לעבור דירה!
 
אם ישראבלוג היו מאפשרים לי אותיות גדולות יותר, הייתי משתמשת בהן…
כמה אני שונאת לעבור דירה?
עד כדי כך שכשבנינו קומה שנייה בנו אותה מעלינו, כשגרנו בבית, ורק בשבוע של פריצת המדרגות כיסינו את הדברים שלנו ויצאנו מהבית לשבוע…
שונאת.
סובלת מהרעיון.
ממש.
 
ועם זאת – כשעלתה ההזדמנות להעביר את הסטודיו שלי לתוככי היישובה, לאחר התלבטויות והתחבטויות, החלטתי ללכת על זה.
מכל מיני סיבות, שהעיקרית ביניהן היא שאני מכירה את עצמי ולכן יודעת שמעבר פיזי הוא הדבר היחיד שיגרום לכך שבאמת אמיין, אסנן ואוותר על חלק ממה שיש לי. ויש לי הרבה יותר מדי…
 
ואכן, כבר ימים שאני מניחה בקופסאות חותמות, מנקבים, דפים, מוצרים לעיצוב, מדבקות ושאר ירקות, כאלו שאני יודעת שמבחינתי זמנם עבר. מצד שני – הם בוודאי יכולים לשמח מישהו אחר.
 
וכאן אתם נכנסים לתמונה –
 
הכנתי קופסאות כל טוב, מלאות בהמון דברים מוצלחים, חלקם משומשים במידת מה וחלקם אף חדשים.
ערך הדברים בתוך כל קופסה עולה בהרבה על מחירה והיא מצויינת לכל מי שאוהב הפתעות, מי שחדש בתחום ורוצה להתנסות בכל מיני ומי שרוצה לגוון את האוצרות שלו במחיר קטן.
 
כדאי לנצל את ההזדמנות כי בדרך כלל אני ממש גרועה בלשחרר….
 
ואת עצמי אני מעודדת במחשבה על סטודיו מתחדש ומסודר (וגב כואב) בעוד שבועיים בערך…
 
____________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
אתמול הילד שלי, זה שהפך אותי לאמא, חגג 24.
איפה עברו העשרים וארבע שנים האלו?
 
אין ספק שמכל הדברים שעשינו יחד, האיש שלי ואני, הילדים הם הדבר המוצלח ביותר. וזה בכלל לא משהו קטן…

לפני כמה ימים, בשיחת מיילים עם עינת, הבנתי שממש אין לי מושג מתי אעצב את הלוחות השנה שהזמנתי ממנה בהתלהבות רבה. מכיוון שאני מכירה את עצמי ואת מה שנמצא ברשימת הדברים ש"חייבים לעשות", ידעתי שהדרך היחידה להגיע לפחות ללוח אחד היא להוסיף אותו לרשימה של מה שחייב להיעשות.
 
אבל איזה תירוץ אני יכולה למצוא לזה שאני חייבת להכין לוח שנה?
 
ואז נחת המבט שלי על חבילות השאריות שהכנתי. שקיות גדושות ומלאות, בכל אחת מהן מאתיים וחמישים גרם של שאריות נייר מסוגים, גדלים וצבעים שונים. חלקם חלקים, חלקם עם דוגמה, חלקם חתוכים בצורה מיוחדת או עברו אמבוסינג. אוצר לכל מי שרוצה להעשיר את אוסף הנייר שלו בהשראה חדשה…
 
החלטתי לאתגר את עצמי –
לקחת חבילה אחת של שאריות נייר, באופן אקראי לגמרי.
לעצב לוח שנה שלם, בלי להוסיף שום דבר על מה שהיה בשקית.
מותר לפנצ'ץ, לגזור, להחתים ולהדביק – זה הכל.
אין וושי טייפ, מדבקות, חוטים או אבני חן קטנטנות.
יש רק נייר.
ממש חזרה לבייסיקס.
 
ומכיוון שהחלטתי להכין את הלוח למשרד של חברה שעוסקת במשאבי אנוש, במקום בתמונות השתמשתי בציטטות בנושא מנהיגות ועבודה. את הציטטות עיצבתי כבר מזמן, לטובת האלבומים המעוצבים שאני מכינה, ועכשיו היה ממש כיף לשלוף את הקבצים, להדפיס והיידה לעבודה.
 
ככה נראתה חבילת השאריות כששפכתי אותה על השולחן לפני שהתחלתי:




 
זה לקח יומיים.
חזרתי לחפור במגרת המנקבים שלי ולהשתמש במנקבים שכבר שכחתי שיש לי, ובנוסף נדרשתי לכל מיני כשרונות אילתור שבתרבות השפע של מוצרי הסקרפבוקינג שעוטפים אותנו כבר מזמן לא נדרשו לי.
 
והנה התוצר:



























כמובן שהמגבלה של שימוש רק במה שיש לי בשקית גרם לזה שלפעמים התפשרתי על צבעים או גודל הדף שעמד לרשותי, אבל אני חייבת לציין שאפילו אני הופתעתי מהמגוון שעמד לרשותי והצורך לעבוד בתוך הגדר הברורה ששמתי לעצמי בהחלט עורר פתרונות יצירתיים, שכנראה לא הייתי מגיעה אליהם אם פשוט הייתי שולפת לי דף חדש בכל פעם שלא מצאתי בדיוק את מה שרציתי…
 
ומה שהכי הפתיע אותי – 
אחרי שהכנתי גם כרטיס ברכה לבת מצווה (לא כרטיס מקופל כי לא היה לי בריסטול מספיק גדול בשקית, אז פשוט כתבתי את הברכה בצד השני) – נשארו לי 150 גרם של שאריות משובחות!!!
 



אז מה אתם יכולים לעשות עם 250 גרם של שאריות נייר משובחות?
 
__________________________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
 
בכל מה שקשור לקרם לחות וטקסים של טיפוח אישי – אני די עצלנית.
בגלל זה, כש LEADERS הציעו התנסות בסכין גילוח של ונוס שכולל קרם לחות של אוליי, קפצתי על ההצעה. אם אפשר בפעולה אחת גם לגלח וגם למרוח קרם לחות – זה אידאלי בשבילי.
 
אז בתיבת הדואר שלי נחתה האריזה הבאה (מזל שהיא הגיעה לפני שפרצה השביתה בדואר הנע…):
והדבר הראשון והמשמח שגילית כשפתחתי את האריזה זה שהיא מכילה גם תפס ואקום לתליית הסכין.


מייד תליתי אותו על הראי באמבטיה וחסל סדר חיפושים אחרי סכין הגילוח…




ואז גיליתי שבאופן מפתיע זה לא רק גם וגם, אלא גם וגם וגם!!!
בגלל שמשני צידי סכין הגילוח יש BARS כאלו של קרם שנמרח על העור בזמן תנועת הסכין, אז לא צריך קצף גילוח!
בעצם בכל פעולה אחנו עושים שלוש – גם מורחים קרם של לפני הגילוח, גם מגלחים וגם מורחים לחות אחרי הגילוח! גאוני!
 
אני מניחה שכמות הקרם מותאמת לאורך חיי הסכין אבל את זה אדע רק עם עבור הזמן…

אין ספק שהחופש הזה, שנגמר היום, היה חופש מוזר שלא הלך לפי התכנונים המקוריים, אבל חשבתי שכשהוא ייגמר עדיין יהיה קיץ בסביבה וקמתי לבוקר אפור עם שרידים של גשם, וחצב בגינה…


 
אז יכול להיות שהקיץ כבר לא ממש רלוונטי, אבל רגע לפני שהוא נגמר, הגיע הזמן לתת קצת כבוד לקיט הקיץ שעיצבתי.


 
אי שם, בראשיתו של הקיץ, הכנתי מתנה.


סט של כרטיסיות קיציות שיעזרו לעצב מיני אלבומים, כרטיסים ודומיהם.


שלחתי את הכרטיסיות מודפסות (בגודל 7.5*10) לחלק מהבנות שהציעו את עצמן ל"מועצת החכמות" וחיכיתי לשלל דוגמאות ורעיונות יצירתיים שינחתו בתיבת הדואר שלי…


 
אז גם בעניין הזה המלחמה שינתה לי (ולבנות "מועצת החכמות") קצת את התוכניות. זה ממש שטויות באופן יחסי לשיבוש החיים של חצי מהמדינה הזו ואובדן החיים שהמלחמה הביאה, אבל גם זה קרה )-:






ובכל זאת – סט הכרטיסיות מוכן ומחכה שתורידו אותו, תדפיסו (בגודל שמתאים לכן, רצוי על נייר עבה, בריסטול למשל. אם מתאים לכן מבריק, אז גם נייר צילום זה יופי, אבל אז צריך לכתוב עליהן רק עם עטי פרמננט) ותפיחו בו חיים. ואם לא לתמונות הקיץ הזה – אז אולי לכאלו של קיץ אחר?


 
מה אפשר לעשות איתו? לא מעט…


 
אני הכנתי לנסיכה קסם נגד געגועים. את הכרטיסיות הדפסתי בגודל 10*15.


 
עדיה הכינה משחק! לגמרי הפתיעה אותי…


 
סיגל הכינה מהן לאחיינית הקטנה שלה (בת 8) ערכת קיץ שכוללת דפי עבודה הקשורים לקיץ ויומן קטן בו תוכל לכתוב חוויות מהחופש הגדול. לסיגל אין בלוג, אז הנה תמונות של מה שהכינה:























מיכל הכינה קנווס סוף חופש מקסים וצבעוני ורינת הזדרזה מאוד ומייד כשקיבלה את הכרטיסיות הכינה גם היא לוח מעוצב והוסיפה לו גם כרטיסי ברכה לקראת כיתה א'.






גם ללימור יש ילדה קטנה ואין בלוג ודווקא כן יש לה בלוג. כאן תוכלו לראות איך לימור הכינה לבת שלה "יומן חופשה",  מקרטון ביצוע, שנפתח ובו חלונות וגלויות שאפשר לכתוב בהן רשמים כיפים ואופטימיים של הקיץ. באמצע היא הוסיפה "כיס" לעטים:















שיר הגדילה והכינה גם כרטיס ברכה, גם מחברות וגם שלט לחדר היצירה שלה!
 
נגה, הלוא היא גברת פם, הכינה אלבום לתינוקת פיצפונת. עם תינוק קטן בעצמה, היא טרם הספיקה לפרסם אותו בבלוג שלה, אבל גם זה יגיע…
 





ובנוסף היא הכינה לעצמה מגנט חמוד למקרר –



ליאור החתולית לא ממש אהבה את הצבעים, אבל התעלתה על עצמה והכינה יומן שחייה על…קולב!
 
אני ממש מקווה שלא פספסתי אף אחת…


 
ומה אתם תעשו עם הכרטיסיות אחרי שתורידו אותן מכאן?


 
_________________________


משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…


 
שש שנים חלפו, מצא את ההבדלים…