ושוב הגיע זמנו של האתגר העיצובי שלי. נכון שהבטחתי לפרסם אותו אחרי פסח… נו, עכשיו לא אחרי פסח?
לשם תזכורת – מדי פעם מקבלות ממני שלוש מעצבות קיט חומרים קטן וממנו הן מתבקשות לעצב דף אלבום בגודל 30*30, כשהנושא פתוח לבחירתן.
הפעם איתגרתי את נילקי, עלמה7 ורונית סיני באתגר סגול-כתום.
אז מה הן קיבלו?
1. דף קארדסטוק חלק בצבע סגול
2. דף דוגמה נקודות ובורדרים, תוצרת חברת K&co
3. דף חיתוכי אותיות ווש כתום סגול
4. סרט סאטן שחור מנוקד לבן
5. סנאפים עגולים בשישה צבעים
6. פרחי עץ בצבעים כתום וסגול
ומה הן עשו עם זה?
קודם כל שלושת הדפים יחד:
ועכשיו כל אחת לחוד, יחד עם ההסברים שלהן:
נילקי:
כשהסתכלתי על התמונות הללו היה לי ברור שאכין מהן עמוד לאלבום, דווקא בגלל שהן כאלה יום-יומיות; סתם בוקר בגן השעשועים, הבגדים לא משהו, השיער פרוע…. אבל אלה תמונות כל כך אמיתיות ומשמחות בעיני, כאלה שאורי תוכל כמבוגרת להסתכל עליהם ולהיזכר שבסה"כ הייתה לה ילדות יפה. J
אני מאוד אוהבת להשתמש בציטוטים משירים לכותרות שלי וחשבתי על girls just wann'a have fun. ברגע שראיתי שיש בערכה אותיות בעברית, וכה יפות (קבלי ח"ח לימור) היה לי ברור שאני "מעברתת" את הרעיון. תודו שהרבה יותר הגיוני שאלבום הילדות של אורי יכיל שורה משיר שאבא שלה שר לה כל ערב… עוד יתרון שגיליתי תוך כדי עבודה הוא שבעברית, לפחות בדפוס, הרבה יותר קל לאלתר אותיות חסרות (ה"ה" השלישית וה"ע" השנייה).
החלק הקשה עבורי היה הצורך להסתפק בשני דפים בלבד – קארדסטוק חלק ודף מדוגם אחד (אחד!!!). אני לאחרונה כל כך נהנית לגזור ולהטליא (מלשון טלאים) דפים, ומזמן לא השתמשתי בדף אחד בלבד כדף רקע… אבל אתגר הוא אתגר, אז והחלטתי ללכת עם הקו העיצובי של הדף המודפס וליצור בורדר של תמונות קטנות בחלק התחתון שלו ותמונה אחת גדולה למעלה.
את הסנאפים רציתי להצמיד על התמונות כמו נעצים אבל שניים נהרסו לי ולכן הסתפקתי רק באלו שהספקתי לשים על הצילום הגדול (מה זה המוצר הזה? איך משתמשים בו? ולמה??? שמישהו יסביר לי בבקשה). חוץ מזה התמונות קיבלו תיפורים בעט לבן בכדי להתאים לדוגמא המודפסת של הדף. גם בפרחי העץ הייתי חייבת "לטפל" קצת, בכדי שלא יזכירו לי יותר מדי עבודות שאני עושה עם ילדי החוגים שלי…. J
ולסיום, סרט הבד- שממש לא התחבר לי לדף עצמו משמש בסופו של דבר כיופי של מתלה (כן…קצת "הבא נתחכמה לו", אבל זה היה או זה או להדביק אותו מתחת לתמונות ושלא יראו אותו בכלל…)
תודה על האתגר, היה כיף ושוב אברך על יצירת חיתוכי האותיות הנפלאים – אחלה מוצר ובהחלט חיכינו לו הרבה זמן…
עלמה7:
ב – scrapbook etc מינואר 2009 מצאתי דף שעיצבה שאנון זיקל, ונדלקתי על הקומפוזיציה (שלה הוספתי רק את שלושת הפסים עם הסנאפים בפינה השמאלית). התוספת היחידה שלא היתה כלולה בקיט היא הקטע הכתוב. השורות הן חותמת.
אז מה היה בקיט:
דף קארדסטוק חלק בצבע סגול של DCWV, דף דוגמה עם נקודות של K&co, דף חיתוכי אותיות – פיתוח יחודי של קסם שימושי, שכמוהו רציתי איך שראיתי אותו באתר, סרט סאטן שחור עם נקודות לבנות, אותו הדבקתי על חלק מהדף עם הדוגמא, כדי שיבלוט, סנאפים עגולים בששה צבעים (לא אוהבת אותם. מעדיפה בראדים, שנראה לי שהם עמידים יותר), ופרחי עץ (בדרך כלל אני מעדיפה פרימה, אבל הפעם הם התאימו מבחינת רוח הדברים). את התמונות הרכבתי ב- photo filtre (תוכנה מצויינת למי שאין פוטושופ), לפי סקיצה מ- scrapbook etc, שמצאתי באתר.
בקיצור – אחלה דברים, השתמשתי בכולם, חוץ משלושה סנאפים (ועוד נשארו מספיק בשביל כרטיס). היה מאוד כייף, ולראיה – גמרתי את הדף באותו יום שבו קיבלתי את החומרים. תודה, לימור!
רונית סיני:
כשקיבלתי את הקיט, הבחנתי ישר כי הצבעים האלו (סגול-כתום) הם ממש לא הצבעים שלי…
הדבר שהציל אותי ונתן לי רעיון היה הסרט השחור עם הנקודות הלבנות.
מיד נזכרתי כי לאחותי יש מעיל כזה, שלפתי תמונות שלה עם המעיל מהטיול האחרון שלנו לברצלונה והחלטתי כי הרעיון המרכזי יהיה נקודות.
מהנייר המדוגם גזרתי את העיגולים והפכתי אותם לנקודות על הדף החלק.
הדבר היחיד שהוספתי הוא כפתורים שחורים עם נקודות לבנות שהתאימו בול לסרט (ולמעיל כמובן) והחתמתי קצת נקודות בתחתית הדף.
בסופו של דבר יצא דף צבעוני ויפה (בעיניי) והאותיות המקסימות בעברית שלימור מוכרת רק הוסיפו לעבודה…
מדהים! בכל פעם אני נפעמת מחדש מאיך אותם חומרים מוליכים למקומות כל כך שונים!
קול קורא – לכבוד חג הביכורים הבא עלינו לטובה, אני מחפשת מעצבות טריות, שעוד לא הספיקו לעשות הרבה אבל לא מפחדות מהאתגר…
ואם פיספסתם את האתגרים הקודמים….
אתגר ירוק – אמא לאוצרות, שחמור ושרון פ.
אתגר פברואר – טלי (baraki) ונעמה מנור
אתגר דצמבר – אילאיל, מורן וקרן
אתגר נובמבר – דיילי, הגר וענת
________________________
משהו קטן וטוב #18 (2009)
המאמן יושב ומשחק CASHFLOW עם הצוות שלו. חבורה של מבוגרים שיושבים, משחקים, נהנים וגם לומדים משהו על הדרך… כיף להסתכל עליהם.
חודש: אפריל 2009
ארבע שאלות – פוסט פילוסופי
אתמול השתתפתי בסדנה כיפית בתל אביב, בהנחיית נילי מהולנד, ומחר כשיהיה אור גם אצלם את התוצר ואחלוק איתכם רשמים ותמונות.
אבל לא לשם כך התכנסנו כאן. אחרי הסדנה אספתי את ספיר ונסענו את כל הדרך הארוכה חזרה לגליל. ומה עושים בנסיעה של אמצע הלילה? מדברים.
התגלגלנו מנושא לנושא ואז גילינו שלמרות פער הגילים המרשים בינינו (גילה המוקדם הוא אפילו פחות ממחצית מגילי המאוחר) שתינו עוצרות פעם בתקופה לרגע של התבוננות בחיים ובבחירות שלנו. גילינו ששתינו משתמשות בשאלות שונות, ושיש שאלות נוספות שיכולות להוות כלי להתבוננות, ובגלל שאני תמיד חוזרת לנושא הזה בחיים שלי, חשבתי שאולי השאלות האלו יביאו תועלת לעוד מישהו, אז הן כאן (בלשון נקבה, בכוונה, כי אני בעד העדפה מתקנת):
השאלה האופטימית – אם תגלי שזכית בלוטו. מה תשני בחיים שלך?
שאלת ערש הדווי – אם יודיעו לך שנשאר לך חודש לחיות, מה תנסי להספיק?
שאלת סוף הדרך – בהתבוננות לאחור על חייך, האם את מרגישה תחושת השלמה או תחושת החמצה?
השאלה שמחוץ לגבולות ההיגיון – מה היית עושה אם היית יודעת שאין שום אפשרות שתיכשלי?
לא המצאנו את השאלות האלו. הן היו כאן לפנינו.
השאלות שונות זו מזו ובמידת מה הן משלימות אחת את השנייה. אני בדרך כלל בודקת את עצמי מול שתי השאלות הראשונות.
מה שמשותף לכולן בעיני הוא שהן בודקות אם הבחירות שלי נכונות לי, אם אני נמצאת במקום בו אני רוצה להיות.
אני רוצה לקוות שאם הייתי מגלה שהתשובה אינה מוצאת חן בעיני – היו לי האומץ והכוחות לשנות כיוון.
בינתיים, לשמחתי, אני שמחה עם התשובות שאני מקבלת.
ומה איתכן?
יום הולדת שמח לי
שלושה אלבומונים לנגה הקטנטונת
נעמי הנהדרת ילדה את נגה, אחות להילה הקסומה.
אז מה נותנים מתנה?
פעם הייתי מכינה לתינוקות שנולדו כמוסת זמן, שמתארת את הזמן בו הם נולדו. קטעי עיתונים, מחירי ממתקים במכולת, שערי חליפין שאר ירקות. המון השקעה בתוכן, ואחר כך, כמובן, גם בצורה. הפעם החלטתי לקחת את החיים בקלות ולהיעזר, שוב, בהשראתה של אילאיל, שעושה אלבומים מקסימים לגמרי לתינוקות, בלי לדאוג יותר מדי לאיפה בדיוק ישימו את התמונות.
אבל מאחר שפשוט מדי אי אפשר, החלטתי להכין ישר שלושה אלבומים דומים, כדי לשמח לא רק את ההורים והאחות, אלא גם את הסבים. הדפים ממש דומים, חוץ מקצת כיתובים שונים.
הפעם, בגלל שמדובר בדפים קטנים (15*15) שנכנסים לסורק, החלטתי לנסות לסרוק במקום לצלם. גם זה לא עושה כבוד אמיתי לדפים. כנראה שאין כמו מראה עיניים מקרוב…
אז הנה הן, טעימות ודוגמיות, שנערכו שוב, בהנאה רבה, בתוכנת הפיקניק (שוב תודה למור):
ומה מסקנות הפרוייקט?
* אני לא בטוחה שלא אחזור לכמוסות הזמן המושקעות, אבל גם לפרויקטים קלילים כאלו יש יתרונות.
* הגודל המיניאטורי הזה מציב קשיים משלו, אבל מצד שני ממש כיף לעבוד על דפים שמסתיימים כמעט ברגע.
* סול טוב לנשמה. נכון שזה משחק מילים זול, אבל האמת היא שהסול עצמו ממש ממש לא יקר. ובזכותו ממש גיליתי מחדש את כל צורות החיתוכים של הקאטלבאג שלי…
* תינוקות זה כיף. נכון שזה לא ממש קשור לפרוייקט, אבל נזכרתי בזה אתמול כשחיבקתי את נגה הפצפונת (בת 10 ימים)…ולא, ממרומי גילי המאוחר זה ממש לא גרם לי להרהורים על עוד אחד/אחת…
__________________
משהו קטן וטוב #17 (2009)
מיכל מציירת מעגלות מדהימות. לכבוד פסח היא הוציאה מעגלה לצביעה בגודל 50*50, וזה פשוט כיף אדיר. בכל ערב אני וטושי הג'ל ממלאים שטחים במיליון צבעים וגוונים, ומדי פעם כל מי שעובר בסביבה מוסיף עוד קצת משלו. אני כבר ממש סקרנית לראות איך זה יראה בסוף. ואם גם אתם רוצים לצייר מעגלות, מייד אחרי פסח מיכל פותחת קורסים בכרמיאל, חיפה וזכרון יעקב. שווה!
והנה הוכחה מצולמת לשותפות של כ ו ל ם בצביעת המעגלה המשפחתית שלנו:
כִּכְבָשִֹים
המשכוכי קיבל את כינויו כשהגיע לגיל 18 והכינוי "המתבגר" כבר לא התאים לו. הכינוי הזה נבחר בזמנו גם בגלל נטייתו הטבעית להוביל את העדר (כל עדר שנמצא סביבו) וגם בגלל שהוא בדיוק היה באמצע התכנונים של עבודת הגמר שלו, ולמרות שלא היה ברור מה בדיוק הוא רוצה לומר, היה ברור לגמרי שהעדר עומד במרכז העניין.
[והיתה בכינוי הזה גם מחווה לספר הנפלא "המשכוכית" שכתבה קוני ויליס, אבל זה עניין צדדי…]
עכשיו אנחנו כבר כמעט אחרי. התערוכה כבר הוצבה, הבגרות כבר עברה ועוד כמה ימים הכל יפורק והכבשים תצטרכנה למצוא להן בית. אז הגיע הזמן לחלוק רשמים ותמונות (ואולי גם לבחור כינוי חדש לבכורי המוכשר).
ככה המיצג שלו נראה באופן כללי:
מה שהיה יפה זה שכשהוא העמיד את הדברים והציב את הפרוז'קטור, פתאום הוא גילה שהצלליות על לוח הדיקט (שאותו הוא תכנן למלא בטקסט) יוצרות דמות של כבשה שצועדת לתוך לוע פעור. אין ספק שזה לא יכול היה לצאת יותר טוב אם הוא היה משקיע שעות בתכנון…
על שני הקנווסים הירוקים יש כבשים שהוא יצר מציור של מוח אנושי ובנוסף טקסטים. את הטקסט של שלום חנוך הוא כתב בעזרת פתקי בחירות (והוא מודה לסבתא שדאגה לו לפתקים) ואת הטקסט הנוסף, מתוך "הסיפור השלושה עשר" הוא כתב בכתב יד:
בנוסף הוא יצר עדר של כבשים מקרטון אפור. על חלק מהכבשים הוא כתב בכתב יד ועל חלק הוא הדביק פתקי בחירות.
את המנהיגה החולה של העדר הוא פיסל ברשת לולים ועטף באופן חלקי בפיסות סרוגות מצמר לבן. אחר כך הוא נתן להכל להחליד, האכיל את הכבשה בדמות אנושית שרק רגליה משתלשלות באוויר והעמיד אותה על ארגז קלפי ריק. מנהיגות עצובה משהו…
מה עוד היה לנו?
דף עמדה מודפס, והוא עשה לאמא טובה והרשה לי להכין לו שלוש כבשים חמודות חתוכות בקאטלבאג (התבניות הן תבניות של הקאטלקידס)… היה נחמד שליד כל עבודה הם שמו צילום של היוצר, מצילומים שהם צילמו במהלך תקופת העבודה.
לטובת מי שלא קורא אותיות זערוריות בתצלומים, הנה התוכן של דף העמדה:
בעבודה שלי חקרתי את הנושא של עדריות בבני-אדם. כל יום אני עומד שוב ושוב מול בחירות שעלי לבצע – איזו משחת שיניים לקנות, מתי ללכת לישון, ולמי להצביע לכנסת ישראל. לפעמים, מרוב הצורך המתמיד לבחור, אני מתנתק: אני מפסיק לחשוב דברים לעומק, לבחור בחירות מתוך בחינה מדוקדקת של המציאות. אני מוצא את עצמי בוחר ראש ממשלה באותה הקלות בה אני בוחר את משחת השיניים שלי. כשבחנתי את הקיום הזה מצאתי שהוא דומה מאוד לקיום של כבשים, שמנווטות את חייהן מעט לפי הצרכים הקיומיים שלהן והרבה לפי המגמה של העדר. כבשה עלולה מאוד בקלות לאבד את הקיום האינדיווידואלי שלה, ולהפוך להיות חלק מתוך קולקטיב שלא היא קובעת את התנהלותו. אני חושב שבני אדם מסוגלים להגיע לאותו המצב, ומתוך הדמיון הזה בחרתי להציג אנשים דרך כבשים.
הפרויקט שלי התפתח תוך כדי עבודה, כשיצאתי לדרך עם רעיון כללי שהלך והתעצב עם הזמן. במהלך הפרויקט למדתי הרבה על הכוח של החזרתיות, והשתמשתי בחזרות מרובות על אותה הדמות. בפרויקט השתמשתי בחומרים רבים ושונים, מתוך ניסיון להעמיק את ההבנה שלי את הנושא דרך הביטוי שלו בכל מיני סוגים של מדיות. בנוסף, החומרים השונים מייצגים בשבילי את השוני בין אנשים, שהוא מרכיב חשוב באמירה של הפרויקט בנוגע לייחודיות של כל אדם בעדר האנושי. העבודה שלי מתעסקת הרבה בסימבוליזציה של האובייקטים עליהם מדובר במטרה לגרות את הצופה ולהעלות בו אסוציאציות, לכן בחרתי להציג את העבודה בצורה גסה ולא מלוטשת (נייר דבק חשוף, חלודה, תאורה חשופה, וכו') כדי להבהיר שההתעסקות היא במסר ובמה שהאובייקטים מסמלים, ולא בצורה בה הם מוצגים.
חומרים: בד, צבע אקרילי, רישומים אנטומיים מטופלים, רשת לולים, חוטי מתכת, צמר לבן סרוג, קרטון אפור, פתקי הצבעה, קלפי (רדי-מייד).
בעבודה השתמשתי בטקסטים הבאים:
v 40 סיבות לפתק לבן / רוני קליין
v הכל פוליטי / ויסלבה שימבורסקה
v הסיפור השלושה-עשר / דיאן סטרפילד
וזהו. עוד צעד שהושלם במסע הזה של החיים שלו. זה כנראה גם הזמן להיפרד מהכינוי הזמני הזה, ששבר לכמה אנשים את השיניים. הפעם אני פשוט אלך בעקבות המאמן ואעבור לקרוא לו הבוגר. זה מה שהוא, מן הסתם.
____________________________
משהו קטן וטוב #16 (2009)
אותו בוגר חוזר ברגעים אלו ממש ממחנה קופים. שלושה ימים הם חיו על העצים והתרכזו בעיקר בעשיית כיף ובבניית המבנים המורכבים והמקוריים ביותר. איזה כיף שכמה שהוא בוגר הוא עדיין גם ילד…
אתגר עיצובי ירוק
ושוב הגיע זמנו של האתגר העיצובי שלי. רק לשם תזכורת – בכל חודש (או בדילוג של שלושה חודשים…) מקבלות ממני שלוש מעצבות קיט חומרים קטן וממנו הן מתבקשות לעצב דף אלבום בגודל 30*30, כשהנושא פתוח לבחירתן.
הפעם איתגרתי את אמאלאוצרות, שחמור ושרון פ. באתגר ירוק במיוחד.
אז מה הן קיבלו?
1. דף קארדסטוק חלק בצבע ירוק
2. דף דוגמה ג'ונגל מסטאק all about boys של חברת DCWV
3. דף חיתוכי אותיות שתי וערב ירוק
4. סרט סאטן ירוק
5. סנאפים מרובעים בשישה צבעים
6. פרחי עץ בצבעים ירוק, צהוב ותכלת
ומה הן עשו עם זה?
קודם כל שלושת הדפים יחד:
ועכשיו כל אחת לחוד, יחד עם ההסברים שלהן:
אמאלאוצרות:
כשקיבלתי את חומרי היצירה מאוד שמחתי. אני הכי אוהבת את הצבע הירוק ומיד התחברתי לדפים שלימור שלחה לי ולפרחים מצ'יפבורד. די מהר חלטתי להכין דף אביבי בנושא פריחה. אחרי כמה וכמה ימים של התלבטויות החלטתי ללכת על המובן מאליו: הבנים שלי.
השתמשתי בדף האותיות בעברית (!!!) ליצירת כותרת עליה החתמתי קישוט של דודלינג שחור כדי לרכך אותה מעט. חתכתי מדף הג'ונגל מספר עלים אותם הדבקתי על הגבעולים השחורים שתפרתי ביד בחוט רקמה שחור והוספתי בין הצ'יפבורדים המקסימים של הפרחים שקיבלתי גם כמה החתמות של פרחים שבמרכזם הוספתי את הסנאפים הצבעוניים שקיבלתי (והיה תענוג גדול לעבוד איתם, הם כמו תיק תקים וקל לחברם ובמידת הצורך להסירם).
גולת הכותרת של הדף היא שני הפרחים שבתוכם תמונות הבנים שלי. חתכתי את הפרחים בעזרת נסטביליטיס כשהדף מתחת לתמונה הוא שוב דף הג'ונגל שקיבלתי. הגבעולים של הפרחים הללו הוכנו מהסרט הירוק שקיבלתי והעלים שלהם הוכנו מאותו הסרט פשוט חתוך לאורך לשניים ומקופל.
קישטתי מסביב בפאנץ' פרח וכתבתי בשולי הדף את המסר הבא:
פח קטן, ילד שלי, מחמדי…השקתי, דישנתי, לימדתי, טיפחתי ואתה כל יום גדל – מצמיח עוד עלעל… עלי כותרת וצבעים ונפתח אל העולם. ופורח ויפה ושמח. ואני הגנן, המטפח, צופה מהצד וזורח -הנה הפרח,הנה ילדי, הנה מחמדי. ועוד מעט ילדון תצא אל העולם ותגדל שם לבד פרחים לכולם.. ואני תמיד אהיה פה בשבילך".
האמת היא שתכננתי כי דף זה יהיה דף הפתיחה לאלבום לבנים שלי אבל הוחלט ברוב קולות של בעלי שנהפוך אותו לתמונה למשרד שלו. ועל זה נאמר: "דיינו".
שחמור:
לגבי החומרים השתמשתי בכולם. בחלקםבאופן מסורתי יותר וחלקם פחות.
את הנייר המדוגם חתכתי לצורת פיל(לפי שבלונה שיש לי).
את הפרחים– לא אהבתי את הדוגמא שעליהם, אז הוצאתי את נייר הדבק הספוגי, הפכתי אותם
והשתמשתי בצד החלק שלהם.
עוד אופציה לניצול חומר בצורה קצת אחרת.
שרון פ.
כל כך חיכיתי לרגע שבו לימור תפנה אליי. עד עכשיו הכנתי מעט מאוד דפי אלבום ובעיקר יצרתי כרטיסי ברכה ואני מחכה להזדמנויות אתגריות כדי להכין דפי אלבום, והנה בחודש מרץ קיבלתי בדואר קיט חומרים משגע הכולל גם את חיתוכי האותיות המדהימות של לימורי (מוצר המדף החדש מבית 'קסם שימושי'). בין החומרים היו דף קארדסטוק ירקרק, דף ג'ונגל יפיפה מסדרת all about boys של DCWV בגווני ירקרק כתום אדום ותכלת, דף חיתוכי אותיות שתי וערב ירוק, סרט סאטן ירקרק, פרחים יפיפיים מעץ וסט snaps מרובעים – אני מוכרחה לציין שכל הצבעים בקיט תאמו זה לזה בצורה מושלמת, ממש כמו שאני אוהבת.
מיד התיישבתי לבצע את המשימה, כבר למחרת הדף היה מוכן ומיד שלחתי צילום שלו ללימורי וחיכיתי לפוסט שבו היא תעלה את עבודתי ואת עבודותיהן של שותפותיי לאתגר. מה ששכחתי זה שגם צריך לכתוב מספר מילים ולצרף לעבודה. אז הנה, אני כותבת….
האמת היא שמייד כשראיתי את הקיט, עוד באוטו, כשיצאתי מבית הדואר, ידעתי בדיוק אילו תמונות יהיו בדף. את כל התמונות צילמו ילדיי, גיא (9) וגל (6) בביקור בגן החיות בקרית מוצקין. את הביקור הזה אני פיספסתי.
הדבר היחיד שהוספתי על החומרים שקיבלתי מלימורי זה חותמת journaling של Autumn Leaves, כיתוב בכתב ידי ו- Matting מקארדסטוק ירוק (אותו הסוג שלימור נתנה לי).
דף הרקע התאים לחלוטין ליצירת דף נושא של ביקור בגן חיות או ספארי. השתמשתי בטכניקה של של דף קרוע. הקריעה אקראית וללא שימוש בכלים. הצבעים של כל ה Embellishments כל כך התאימו זה לזה שלא היה הרבה מה להוסיף. אני מאוד מרוצה ממה שיצא. מה דעתכם ?
נכון שהדפים יפייפיים?
לאתגר הבא לא תצטרכו לחכות עוד חודש שלם. הוא יגיע מייד אחרי פסח…
ואם בא לכם לראות מה קרה פה באתגרים הקודמים:
אתגר פברואר – טלי (baraki) ונעמה מנור
אתגר דצמבר – אילאיל, מורן וקרן
אתגר נובמבר – דיילי, הגר וענת
משהו קטן וטוב #15 (2009)
ערב פסח. בחוץ שמש. קניתי אוכל במקום לבשל, ואמא שלי – המארחת – בחרה לעצמה מתנה כלבבה, כך שאני מכוסה. מה עוד אפשר לבקש? חירות, לכולם.
חג שמח ורגוע
לימור
דו-גלגלי
הכנות לפסח, אלפי אותיות ארוזות וגרסה גלילית של שפעת הרחיקו אותי מהבלוג לשבועיים, מקווה שלפחות זה אומר שהתגעגעתם… ומבטיחה שידרוג הקצב כפיצוי.
עדיין לא כתבתי באריכות על תערוכת הגמר של המשכוכי, אבל כבר יצא דף אלבום מההכנות.
הם הכינו את ההזמנה לתערוכה בעצמם, והצטלמו כשהם משתוללים עם בלונים מלאים בצבע. כיוון שרק תמונה אחת יכלה להיכנס להזמנה, את יתר התמונות ראינו במצגת שהציגו לנו בפתיחת התערוכה, וברגע שראיתי את התמונה הזו היה לי ברור שזו תמונה להנצחה:
אז איך עושים חסד עם תמונה שאני אוהבת כל-כך?
החלטתי לקחת השראה מדף חדש מסטאק ה-WHIMSY של DCWV – משבצות אהבה, שנראה ככה:
בהתחלה חשבתי לתפור את הפסים שבין הריבועים, אבל ניסיון קצרצר העלה ש:
1. אין סיכוי שבעולם שאצליח לתפור בקווים ישרים…
2. ממילא הקווים התפורים לא נראים יפים כמו הקווים המודפסים…
אז במקום זה השתמשתי בסרגל ובטוש ג'ל כסוף וציירתי את קווי התפרים. לטובת מי שרוצה לשחזר את מה שעשיתי –
דף הבסיס הוא דף קארדסטוק מהסטאקים של DCWV, שגודלו 30.5*30.5 ס"מ, ולכן פסי התפרים מצויירים במרחקים של 5.2 ס"מ. מבחינתי, השיטה הכי טובה היא לצייר קודם כל את הקווים, כי אז קל להדביק את הריבועים כשהם מיושרים למשבצות, ולמאותגרת קווים ישרים שכמוני זו ממש הצלה…
ריבועי הנייר חתוכים בגודל 4.5 ס"מ, וכולם לקוחים ממגרת השאריות שלי. בגלל מוטיב הגלגלים, ניסתי לאסוף בעיקר ניירות שיש בהם משהו שמזכיר עיגולים.
מה עוד?
הכיתוב – באותיות סול צהובות.
וככה זה נראה:
זה מסוג הדפים שעובדים עליהם הרבה, אבל אחר כך התחושה היא של – WOW הצליח לי! אז זה שווה…
אשמח אם תנסו בעצמכם וגם תראו תוצרים
לימור
משהו קטן וטוב # 14 (2009)
איזה כיף לתת השראה למישהו אחר. הפינה הזו (ויש לציין שהיא לא הרעיון שלי, אלא חלק מיוזמה של Mister normal) היוותה השראה לdshk שבבלוג החדש שלה פתחה פינה בשם טיפטן – טיפ קטן. והיום הטיפ שלה חמוד במיוחד – עיצוב שולחן מתנשנש…