הקטנת תמונות להדפסה בעזרת powerpoint

הרבה פעמים עולה השאלה איך להדפיס תמונות קטנות, בדיוק בגודל שרוצים, בלי לשלם הון לחנות צילום על עיבודים מיוחדים ובלי לבזבז המון דיו במדפסת.
 
אז הנה, לטובת השואלים והתוהים, השיטה שעובדת הכי טוב בשבילי – ארגון התמונות ב power point.
 
[אני חייבת לציין, במאמר מוסגר, שזה מבוסס על טיפים שקראתי בעבר בפורומים השונים לאמנות, ולמרות שאני לא זוכרת למי מגיע קרדיט – הוא בוודאי לא שלי. מכל מלמדי השכלתי…]
 
מאחר שכאשר שומרים ב-PP בפורמט GPJ יש ירידה באיכות, מומלץ לעבוד על גודל כפול מהתוצאה הסופית שרוצים. זאת אומרת שאם אנחנו רוצים להדפיס תמונות בגודל 10*15, נפתח שקופית בגודל 20*30 (קובץ – הגדרת עמוד).
 
 
עכשיו יש לנו שקופית ריקה (או מספר שקופיות, תלוי על כמה תמונות אנחנו מתכננים) ואליה נעתיק את התמונות בהן אנחנו מעוניינים.
 
מכיוון שתמונות שמצולמות במצלמה דיגיטלית הן ענקיות ולא נוחות לעבודה, אני נוהגת להקטין אותן לפני תחילת העבודה. התקנתי במחשב שלי את ה- picture resizer  מתוך Microsoft tools ובעמידה על כל תמונה אני פשוט לוחצת עכבר ימני ומקבלת אופציית שינוי גודל. לעבודה עם ה-PP אני משנה את גודל התמונות ל large.

 
מה שאני עוד עושה הוא crop  לתמונה, כך שהשטחים המיותרים ייחתכו ממנה. אפשר לעשות את זה מראש, בכל תוכנת ניהול תמונות שיש לכם במחשב, או אחרי ההעתקה לתוך השקופית.
 
אם רוצים לעשות את זה אחרי ההעתקה לתוך השקופית, משתמשים בכלי ה crop שבסרגל עיצוב תמונה. הוא נראה כמו שני ר שמונחים זה על זה:
 

מורידים את השוליים העודפים של התמונה ומקבלים את מה שרוצים להדפיס:
 
בכל נקודה אפשר גם כמובן להפוך את התמונה אם ככה זה יסתדר לכם יותר טוב על השקופית.
  
כשאני מעתיקה את התמונה לתוך ה-PP או אחרי שעשיתי לה crop והגודל שלה לא בדיוק כמו שאני רוצה יש לי שתי אפשרויות לשינוי גודל:



 ככה נראית השקופית שלי עם שלוש תמונות שסידרתי עליה:



כשאני אדפיס את זה בגודל 10*15 אני אקבל שתי תמונות בגודל 7.5*5 ותמונה אחת בגודל 10*7.5.
כמובן שאפשר להדפיס את זה גם בגודל אחר כמו 9*13 או 13*18.
 
עכשיו צריך לשמור את מה שעשינו…
 
נותנים פקודת שמור בשם, נותנים למצגת שם ומשנים את שמור כסוג ל- JPEG file interchange format. זה ישאל אם לשמור רק את השקופית הנוכחית או את כל השקופיות, וישמור לכם אותן לתיקייה ששמה כשם המצגת.
בהצלחה!
 
 

יש סקראפ גם ב"שוק המציאות"

בשבת בערב הלכנו אמא שלי ואני לצפות ב"שוק המציאות" בתיאטרון חיפה. כשישבנו בלובי וחיכינו לתחילת ההצגה, הסתובבה בין האנשים דיילת חמודה עם סל קש גדול ומכרה תוכניות להצגה. אתם יודעים איך נראית בדרך כלל התוכנייה? כמו חוברת קטנה ובה פרטים על ההצגה ועל השחקנים. נכון? אז זהו, שהפעם מעצבי התוכנייה התעלו על עצמם. מה שקנינו נראה ככה:



שימו לב לדוגמת התיפורים מסביב… וגם שם ההצגה נראה כאילו החתימו אותו על המארז…
 
בתוך המארז מצאנו דיסק ובו שירים מההצגה [במאמר מוסגר יש לומר שמאוד התפעלנו מזה שתמורת 15 שקלים אנחנו מקבלות גם דיסק, רק בדרך הביתה קלטנו שעל הדיסק יש רק ארבעה שירים… לפחות הם בחרו שירים מוצלחים במיוחד…] וגלויות יפייפיות, שמצידן האחד המידע הסטנדרטי על נתן אלתרמן, ההצגה, השחקנים, הבמאי ואפילו ההצגות האחרות של התיאטרון, ומצידן השני שורות מן השיר "שוק המציאות" עם איורים מתאימים. צילמתי. בטח שצילמתי:





שימו לב שגם לגלויות מסגרת דמויית תפרים.
אין ספק שזה נעשה עם כל הלב.
 
וההצגה?
עונג צרוף. אין כמו היכולת של אלתרמן לשלב מילים ולשחק בהן, ככה שהתמוגגנו מקונצרטינה וגיטרה, צריך לצלצל פעמיים, לימון וצלחת, זמר מפוחית ועוד שירים נפלאים, שכל אחד מהם הוא הצגה בזעיר-אנפין, סיפור שלם.
הצגה מהסוג הזה מציבה עול גדול על כתפי זוג השחקנים. הם נדרשים להיות זמרים, שחקנים וגם רקדנים. אדוה עדני ואלון אופיר עמדו במשימה בכבוד והיו ממש מקסימים. עונג צרוף כבר אמרתי?
 
__________________________
משהו קטן וטוב #24 (2009)
בסוף ההצגה הגיע "דבר המועצה" כדברי השחקנים, והסבירו לנו שהתיאטרון, ביחד עם שותפות חיפה-בוסטון, אוספים תרומות לטובת נוער מנותק שמסתובב ברחובות בשעה שאנחנו צופים בהצגה ופונים אל ביתנו החם. בדלתות היציאה עמדו הדיילות ואספו שקל לשקל. מחמם את הלב.

יום של אושר (ויצירה)

יום שישי היה יום כיפי להפליא.
 
מיקי מקובר, אלופת החותמות, אירגנה יום יצירה מיוחד, והיה לי ברור שעל זה אני לא מוותרת. האמת היא, שבמקור דובר על מרתון יצירה של 24 שעות, כולל לילה, אבל לאור חששות ההמון הוא קוצר ל-12 שעות, עמוסות כל טוב.
 
גייסתי לעניין גם את נעמה, כך שהיה לי גם ליווי לנסיעה הלוך ושוב. איזה כיף!
 
אז מה היה לנו?
היה אוכל טעים ומושקע, ועל כך מגיעה למיקי תודה גדולה, אבל הפעם אני רוצה להתרכז דווקא בתוכן –
חמש סדנאות מגוונות, שבכולן שולבה עבודה עם חותמות (אלופת החותמות, כבר אמרנו?). כמובן שאי אפשר היה לגמור את כל העבודה תוך כדי הסדנה, אבל בהחלט יצאתי עם תוצרים שאפשר להראות.
 
עדיין לא סיימתי את כל הפרוייקטים, אז היום אשוויץ רק בשניים:
 
הראשון הוא דף אינטראקטיבי, שנראה תמים בצפייה ראשונה:
ואז התמונה שבמרכז נפתחת וחושפת סיפור שלם.
אז קודם הסיפור – בסיום פסטיבל "סולם יעקב" האחרון פירקנו את האוהלים. אני שלפתי בהתלהבות את כל המוטות מהאיגלו, בלי להבין שעדיין צריך לנער את כל העלים שהתגנבו לתוכו, מה שגרם לזה שהוא עופף ברוח בזמן שהילדים נאבקו בו וניסו לנקות אותו.
הם נאבקו, ואני תפסתי מצלמה…
יופי של תמונות יצאו מזה.
לא רואים אותן מצויין כאן, אבל אפשר להתרשם מאיך שהדף המקופל נפתח:

ומכל התמונות הכי אהבתי את הפרצוף שהיפה עושה בתמונה השלישית…
 
הפרוייקט היחיד שסיימתי בסדנה עצמה היה קנווס שעליו עבדנו בכל מיני טכניקות. זה מסוג העבודות שכשראיתי תמונות שלהן בכלל לא נראה היה לי שמתאים לי לעשות, אבל בצורה בה עבדנו, שלב אחרי שלב, זה הלך בכלל לא רע ואני ממש אוהבת את התוצאה:

עכשיו אני כבר בהתלהבות של חיפוש אחר maska ותכנון עוד עבודות מהסוג הזה…
 
יתר הפרוייקטים שהתחלתי בסדנה מחכים לרגע פנוי…
 
לפני שאני סוגרת את הרשומה במשהו טוב (ולא כל כך קטן) אני חייבת עוד זרקור על מישהי ממש טובה – נווית המקסימה לקחה על עצמה את נושא ארגון הסדנאות עבור פורום עיצוב אלבומים בתפוז, והיא מבצעת את התפקיד הזה מעל ומעבר ועוד קצת. לצורך העניין היא גם פתחה בלוג סדנאות מיוחד. חוץ מזה היא מוכשרת בטירוף, ואם תבקרו בבלוג שלה תוכלו גם לראות תמונות מהיום המקסים הזה…
 
_____________________
משהו קטן וטוב #23 (2009)
אם יום אחד של יצירה זה טוב, אז מה תגידו על שלושה ימים רצופים? MY SCRAP & FUN הוא אירוע סדנאות בן שלושה ימים שיתקיים בתל אביב בהשתתפות שלוש מעצבות ישראליות (קרן- פרפרים, ענת-זיקוקית ועינת-שחמור) ושתיים תוצרת חו"ל Donna Downeyו-Birgit Koopsen. אני אהיה שם, ואתם?

למה שווה להקדיש זמן?

בפסח חווינו חוויה נפלאה. המאמן היה בחופש, ואני החלטתי שאם כתוב שביום א' החנות סגורה, אז היא תהיה סגורה… ואז ראיתי בעיתון המקומי פרסום להצגה "מומו וגנבי הזמן" ביער למרגלות יודפת. הצגה ביער? זה נשמע היה מוזר, אבל מאחר שמומו הוא אחד מהספרים האהובים על שנינו, החלטנו לצאת עם הנסיכה להרפתקה.
נסענו בעקבות השלטים לחפש הצגה ביער. מה שהם שכחו לכתוב בעיתון הוא שכדאי לתכנן את הזמנים מראש, כי הדרך להצגה ארוכה מהצפוי… ראינו אוטובוסים והמון אנשים, אז עצרנו ליד השלט "חניה". הסתבר שלא היה קשר בין המטיילים שראינו לבין ההצגה, אבל אז ראינו שילוט בכתב יד על ארגזי קרטון משומשים והבנו שאנחנו בדרך הנכונה (וגם התפעלנו מהשילוט הממוחזר). צעדנו בעקבות השילוט, בהתחלה בדרך עפר ואז דרך הסבך והצמחייה. זה היה השלב שבו הנסיכה נשברה והודיעה לנו שהיא הסכימה להצגה, לא למסע כומתה ודי ומספיק והיא רוצה ללכת. דרך הדמעות שלה הצלחנו לראות אנשים בין העצים, ושכנענו אותה למאמץ אחרון בתקווה שזה אכן היעד.
מתחת לעצים, בצל ועל מחצלות, פגשנו את פשוט – תיאטרון יער, שאנשיו שייכים לשומרי הגן. השחקנים הסבירו לנו שהם מופיעים רק ביערות, ולפני כל הצגה הם מתגוררים ביער יום או יומיים כדי להתיידד איתו ולהפוך חלק ממנו.
ואז התחיל הקסם. שישה שחקנים, באמצעים פשוטים, ובליווי נגנים, עזרו לסיפורה של מומו לקרום עור וגידים והזכירו לנו מה באמת חשוב בחיים. אהבתי מאוד את הפתרונות שהם מצאו כדי להעביר את רוח הסיפור למרות המגבלות (ואולי דווקא בסיוע המגבלות).
בהפסקה חילקו לנו פופקורן, תה ותמרים אורגניים, ושוב ראינו דוגמה לאיך לא מוותרים על העקרונות – התה חולק בכוסות רגילות, לא חד פעמיות והפופקורן, שהוכן על מדורה, חולק מתוך שק גדול ונמסר לכפות הידיים המשתוקקות של הילדים.
למרות הישיבה על המחצלות, ממש לא הרגשנו את הזמן העובר. רק התענגנו.
 
וכשחזרנו הביתה ישר נחתתי אל האינטרנט לבדוק מי הם בעצם שומרי הגן וגם מצאתי את הסיפור המקסים שמאחורי ההצגה.
 
ועכשיו יש לי הזדמנות להמליץ גם לכם. אני מכניסה כאן את הפרסום שלהם במילים שלהם, כי הוא כל כך מקסים בעיני. שימו לב לשיטת התמחור ההוגנת שלהם.
 
ההצגה הקרובה תתקיים ביישוב נטף, בשבת ה 20.6 בשעה 16:30, שילוט יהיה מהכניסה ליישוב.
ההצגה היא אירוע תיאטרלי חווייתי המתרחש ביער, ובמהלכו גם זמן בו קהל הצופים אוכל,שותה, פוגש את השחקנים ואת הצופים האחרים בהצגה, מסתובב בין העצים וחווהאת היער.
ההצגה מיועדת למבוגרים ומתאימה לצפייה גם לילדים מעל גיל 6
אם בכל זאת אתם בוחרים להגיע עם ילדים צעירים יותר, אנו מבקשים להביא בחשבון שיהיה מי שישגיח עליהם במידה והם בוכים, משוחחים, או מחליטים לשחק מטקות במהלך ההצגה.
 ציוד מומלץ:
מי שתייה אישיים; בגדים חמים לשעות הערב; הישיבה על מחצלות- מי שיביא כרית או כסא מתקפל, יוכל לשבת עליהם; ארוחת ערב קלה למעוניינים לאכול בהפסקות או אחרי ההצגה; כלי אוכל רב פעמיים לשמירה על ניקיון היער וכדור הארץ
 מחיר כרטיס- 45 ₪ לאדם ולא יותר מ150 ₪ למשפחה
 מספר המקומות מוגבל. אנא הזמינו מקום מראש לטלפון   0507-662465 
 
אתם יכולים להירשם לרשימת התפוצה שלהם, ואני גם אמשיך לעדכן כאן על ההצגות שלהם ברחבי הארץ.
___________________
משהו קטן וטוב #22 (2009)
לפני שבועיים ביליתי שלושה ימים בתערוכה במלון דניאל בהרצליה. היה מעניין, מתיש, חינוכי, מלהיב ועוד המון דברים אחרים. מה ששידרג את החוויה היה דוכן הקפה שפעל שם לאורך כל שעות התערוכה. זה עסק בשם coffee for you   שמספק את כל צרכי הקפה של האירוע. הקפה היה טעים (ובשעות מסויימות גם נדרש…) אבל זה לא היה העניין. ברק, שניהל את העסק, עשה את זה בחן ובהתלהבות (וזה לא פשוט לאורך 12 שעות רצופות) ונתן ערך מוסף לכל ספל קפה (אפילו את השוקו הוא הקציף לי…). אז אם אתם מארגנים אירוע – תחשבו עליהם…