מחבר: limor

אחת הלקוחות בחנות שאלה פעם את המאמן איך נראים אלבומי המשפחה שלנו. אני חושבת שהוא לא ממש ידע אם לבכות או לצחוק. בושה להגיד, אבל אין לנו אלבומי משפחה. מה שיש לנו זה אלבומים לדוגמה, שנמצאים בחנות ושהדפים מתווספים אליהם לפי מה שאני רוצה לנסות באותו רגע או לפי התמונות היותר מוצלחות שאיתן אני יכולה לעבוד. בגלל זה יש לי שלושה או ארבעה דפים, כולם מפילם אחד של תמונות מדהימות שחמי צילם בבוקר אחד כשהנסיכה היתה בערך בת שנה…
 
השבוע החלטתי שאני צריכה להכין דפי דוגמה חדשים כדי לרענן את הדפים שתלויים על הקיר, אבל לא ממש מצאתי השראה בתוכי. אז החלטתי לעסוק ב scrap-lifting. scraplifting (ומי יציע מילה הולמת בעברית? אני מזכירה שוב שיש לנו לפחות שתי קוראות שגם מתרגמות למחייתן …) היא הפעולה של העתקת רעיונות ועיצובים מדפי אלבום של מישהו אחר ושימוש בהם בעיצוב הדף של עצמכם. המידה שבה מעתיקים את הדף שונה מאחד לשני, כמובן.
 
בעצם הפעולה של  קבלת השראה מאחרים אין שום בעייה, והרי זו אחת הסיבות שאנשים מפרסמים את העבודה שלהם – כדי לתת לנו רעיונות (הסיבה השנייה היא שוויץ, והיא לא פחות חשובה…).
 
ההתלבטות שלי היתה לגבי מתן הקרדיט. ברור שאני אציין מאיפה באה ההשראה, אבל האם אני יכולה לצרף תמונה של העבודה המקורית, כך שתבינו מאיפה באה ההשראה? זו לא בעייה עם דברים שבאו מהרשת, ושאפשר לתת אליהם לינק, אבל מה עם דברים שמצאתי במגזין או בספר?
 
לאחר שההתייעצות עם החברה הטלפונית לא עזרה, הלכתי לחפש ברשת, ומצאתי, לא תאמינו, מאמר שכותרתו: נימוסי סקראפליטינג…
 
אז הנה, בתרגום חופשי לגמרי (וחלקי), כללי האצבע שהיא נותנת:
שימוש אישי – מותר ואפילו מומלץ לבצע סקראפליפטינג אם הדפים שמכינים הם לשימוש אישי, כדי שחברים ובני משפחה יהנו מהאלבום שלכם. היא אומרת, כמו שאני אומרת הרבה פעמים לילדים בסדנאות שלי, שהעתקה היא מחמאה ליוצר.
לתת קרדיט – כאן היא מדגישה שחשוב לתת קרדיט למי שנתן לנו השראה, ומציעה אפילו לשים תמונה של הדף המקורי לצד הדף שלנו (והנה התשובה לשאלה שלי. ועדיין לא נוח לי לסרוק מספר או עיתון ולהעלות לבלוג שלי.).
לא לפרסם בעיתונים או בספרים – בארץ הבעייה פחות חמורה, כי לא ממש יש לנו מקומות לפרסם בהם את העבודה, אבל די מובן שלא נמסור לפרסום עבודה שאת ההשראה לה לקחנו מיוצר אחר.
 
מה שמעניין הוא שהיא עשתה משאל לגבי מה נחשב סקראפליפטינג, והגיע למסקנה שאם לפחות 1/3 מהעיצוב המקורי שונה אז זו כבר נחשבת יצירה מקורית ואפשר לפרסם אותה כיצירה שלך. לי זה נראה קצת ליברלי מדי, אבל בכל מקרה זה תחום שרב בו האפור על השחור/לבן.
 
עד כאן הדיון האתי להיום, ומכאן מקורות ההשראה והתוצרים שלי.
 
את ההשראה לדף הראשון קיבלתי מדף בעיצוב  Becky Fleck שפורסם במגזין making memories האחרון. האמת שהתעלמתי מה page map שפורסם לידו והלכתי פשוט על העיצוב של הדף עצמו. כאן לא היתה לי תמונה בראש והלכתי לחפש תמונה שתתאים לעיצוב הדף. כל החומרים נלקחו מאחד הקיטים של scarlet lime והפעם זו היתה הוכחה בדיוק למה הקיט טוב – אלו צבעים שאני ממש לא רגילה לעבוד איתם, ואם לא כל השקית של הדברים המתאימים אחד לשני, אני לא בטוחה מה הייתי עושה.
 
אז זה הדף שיצא:

אלו הקלוז-אפים על החלקים שלו:

את הדף השני עשיתי כי כבר היו לי כל החומרים החומים של הקיט על השולחן. ממש לא ידעתי מה עושים עם עיצוב עגול, אבל הדף שבו השתמשתי בסוף (עם השוליים ה scalloped) ממש מצא חן בעיני, אז החלטתי ללכת על הנושא של העיגול.
חיפשתי באתר page maps ופשוט לקחתי את העיצוב העגול הראשון שמצאתי והשתמשתי בו בתור השראה.
הנה התוצאה:

והקלוז-אפים (נכון שיפה שלמדתי לסדר את כולם בתמונה אחת?)
הדף השלישי כבר נעשה בנפרד ואחרי שקיבלתי את הספר המדהים מדהים מדהים של Elsie Flannigan. קודם כל אני חייבת לציין שהוא הספר סקרפבוקינג הכי יפה שיש לי, וגם זה שהכי הרבה פעמים אמרתי תוך כדי הקריאה בו – "את זה אני רוצה לנסות". היא כל כך קלילה וזורמת ומחוץ למסגרת, ואני מקווה שהיא תעזור לי לצאת מהקווים (וכך גם הספר Free Style  שקניתי מנויה ושהגיע אלי היום, איזה כיף!)
 
אז החלטתי לעצב דף בהשראה שלה. בחרתי דף שבערך שני שליש ממנו הוא תמונה שלה ושל בעלה וכל היתר הוא מהומה ענקית של אמבלישמנטים, לקחתי ממקומות אחרים בספר את הרעיון של לכתוב בכתב יד ולחתוך את הכיתובים למילים בודדות (וממש שמחתי על הטושים הקליגרפיים של ZIG שהגיעו השבוע לחנות) והכנתי קישוטוני פרחים תוצרת בית בעזרת ציורים עם פרמננט על מפל שקוף.
 
זה מה שיצא:

והקלוז-אפים. למרות שניסיתי לעשות בלגן יצא קו די מסודר של פרחים, לא?

 
והנה איך ששלושת הדפים נראים על הקיר בחנות:

מאיפה מגיעה ההשראה שלכן?
יהיה מעניין לשמוע.
לימור
 
–
משהו קטן וטוב #67
חוץ מכל הדפים המעוצבים שלנו, יש לנו גם יופי של בלוקים לצבעי מים, וגם הם, כמו כל יתר הדפים בחנות, יהיו בהנחה מחצות.
תראו איזה יופי הנסיכה ציירה בבלוק שלה (היא גם צילמה):

האתגר החודשי של mixim עוסק בשילוב של בד ונייר. די שברתי את הראש בעניין הזה, אבל בסופו של דבר ערכת הכביסה של מור נתנה לי את ההשראה.
 
החלטתי להכין מוצר בד שמכיל בתוכו שלל סוגים של נייר – ערכת מכתבייה.
 
לגבי הנמענת של התוצר לא היו כל התלבטויות – ספיר המקסימה, שבנוסף לכל מעלותיה עזרה לי בחנות במשך השנה החולפת מתגייסת בעוד 10 ימים לקורס טיס. מאחר ששני הוריה הבריאים עומדים בפני רצוני לאמץ אותה, נותר לי רק להכין לה את המתנה הכי הכי שהיא תקבל לכבוד הגיוס…
 
עכשיו, שיהיה ברור – אומנם תפרתי בעבר תיק ושני כובעים – אבל זה היה עם אמא צמודה, שהשחילה חוטים, תפרה את הקטעים הקשים ועזרה לי לפענח את ההוראות הלא ברורות. זה בעצם הפרוייקט הראשון שתפרתי לגמרי בכוחות עצמי, וגם בלי שום הוראות, מהראש, עם אילתורים תוך כדי עבודה.
 
אז ככה זה נראה מבחוץ, עם מעטפה שנועדה להכנסת הברכה:

וכשפותחים פתיחה ראשונה רואים את זה:

מקום לכלי כתיבה וכמובן גם דבק.

 וכיס הפתעה שייפתח בהמשך…
 
ובפתיחה השנייה מתחיל להתגלות מרכז המכתבייה:

שני כיסים – לכרטיסי ברכה ריקים שממתינים לעיצוב ולמעטפות מקושטות:

והכיס האמצעי, שבו יש בלוק כתיבה. בגלל שהיא תהיה חיילת עסוקה עם מעט זמן לקישוטים ועיטורים, כל דפי הבלוק מקושטים בחותמות:

ועכשיו הזמן לגלות מה נמצא  בכיס ההפתעה…
פותחים את הסרט ואז מתגלים:

כיסים שקופים, שנלקחו מאלבום תמונות קטן (כזה שמחלקים בחנויות צילום).
ובתוך הכיסים:

דפי דוגמא וקפסת הפתעות שטוחה וחמודה. מדבקות מתגרדות וקישוטי סול דביקים.
ובתוך הקופסא החמודה הזו: מסתתרות המון סיכות מתפצלות:
וזהו. כמעט.
נשאר לסגור הכל חזרה ולהפוך את המכתבייה ואז רואים את זה:

הגלוייה וכל התוויות על הכיסים מודפים על בד להדפסה שקניתי מנתנאלה. הבדים הצהובים שמהם תפרתי הם שאריות מבדים שמהם תפרה אמא שלי, לפני 26 שנים, שמלות לי ולאחיות שלי…
 
אז תודה למקסימות על הדירבון, והמון המון בהצלחה לספיר הנפלאה!
 
_____________________
משהו קטן וטוב #65
הגיע אלי היום בדואר ספר האתגרים של אלסי. איזה כיף!
וגם – החל מחצות – כל המדבקות באתר במבצע למשך 24 שעות. תבדקו את זה.
 

כבר הצהרתי לא פעם שאני מעדיפה עברית על אנגלית, אבל מה לעשות – יש מקרים בהם בכל זאת באנגלית זה נשמע יותר טוב.
 
המשכוכי יצא לפני שבועיים לטיול השנתי. הטיול השנתי של י"ב הוא עוד ציון דרך, עוד פעם אחרונה שעושים משהו. אחרי הטיול הזה כבר לא יהיו טיולים שנתיים…
 
הטיול הזה היה ציון דרך נוסף מאחר שהילד כבר גדול, נוהג בלי מלווה, ואת כל הסידורים והקניות לפני הטיול הוא עשה לבדו. מה שנותר לי היה רק לפנק עם צ'ופרים, אז הכנתי לו (בעזרת הנסיכה) שקית just in case ובה כל מיני דברים שאולי ידרשו לו במהלך הטיול:

ולמה הוא עשוי להזדקק במהלך הטיול?
 
שימורי סרדינים – just in case ייגמר להם כל האוכל…
אדוויל ופלסטר – just in case יכאב לו משהו…
המון סוכריות פֶּז – just in case הוא ישכח למה בעצם נועד הטיול השנתי (זו מסורת משפחתית לשלוח אותם לטיולים עם סוכריות כאלו)
חטיפי אנרגיה – just in case תיגמר לו כל האנרגיה
שקדים – just in case הוא ירגיש צורך במשהו בריא
המון סוכריות דובונים – just in case ייגמרו לו כל החברים (הוא רצה לדעת עם הרעיון הוא שהדובונים יהיו החברים שלו, או שהוא ישתמש בדובונים כדי לשחד לו חברים חדשים… השארתי לו את הבחירה).
 

הכנתי פיתקיות מתאימות בעזרת חותכני הנסטביליטיס. מה שכיף בהם הוא שהסכינים חלולות ואז אפשר לראות בדיוק איפה חותכים, מה שאידאלי לחיתוך טקסטים.
 
אז הנה עברנו עוד ציון דרך. הוא יצא לטיול השנתי וגם חזר בשלום. עוד תזכורת לזה שהילד הקטן שלי כבר גדול…
 
משהו קטן וטוב #63
החל מאמש בחצות הגיע זמנם של אלבומי העץ. יש לנו במלאי אלבומים בשלל צורות, אז מה בא לכם? אלבום ארמון או אלבום פרפר? אלבום כנפיים או אלבום מכונית? כל מה שתבחרו יימכר עד החצות הבא בשמונה אחוזי הנחה, אז נצלו את זה…

בכורי, להלן המשכוכי, אוחז בחברה. אוחז חזק ולאורך זמן. אפשר לכנות אותה היפה, כי היא כזו, אפשר לקרוא לה החכמה, כי היא כזו, ואפשר גם לקרוא לה רפונזל, בהתאם לאורך שערה. הפור טרם נפל.
 
עלמת החמד שיגרה אלי מייל בזו הלשון: "מצורפות תמונות של החנוכיות המדהימות שהכנו אתמול מבצק מלח. חשבנו שאת יכולה להכניס את זה בתור פוסט בבלוג כרעיון לפעילות לילדים לחנוכה ולתת את המתכון."
 
אז הנה המתכון:
המתכון הוא כוס מלח, שתי כוסות קמח רגיל, כף שמן, כוס מים (המרקם צריך להיות מוצק).
 
וההוראות:
כשהכל מוכן אופים על נייר אפייה במשך כ-20 דקות על חום בינוני (עד שהפסלים מתקשים) וכשהם מתקררים צובעים באקריליק. אם צריך להוסיף יציבות בזמן הפיסול, אפשר להכניס קיסמים לתוך הפסל בנקודות החלשות.
 
והתמונות:
 
 
חנוכיית העכברונים נארזה היטב ונסעה באוטובוס אלינו לצפון. אתמול הדלקנו בה נר ראשון של חנוכה. אכן חנוכייה כהלכה.
 
אומנם נשאלת השאלה אם לא היה יותר נכון לטגן את החנוכיות, לנוכח רוחו של החג, אבל בכל מקרה תודה ענקית ליפה ולמשכוכי, גם על זה שהם חשבו עלי ועליכם…
 
_________________
משהו קטן וטוב #62
קישוטונים בהנחה! החל מהלילה בחצות ולמשך 24 שעות, 8% הנחה על כל הקישוטונים. החנות כאן. כולכם מוזמנים!

נר ראשון של חנוכה כבר כאן ויחד עם כל האור והחום הוא הביא עימו גם את האתגר העיצובי השני.
 
להזכירכם –
בכל חודש אני מעבירה קיט קטן עם חומרים זהים לשלוש מעצבות. כל אחת מהן מתבקשת לעצב דף אלבום בגודל 30*30, כשהנושא לבחירתה. מותר להוסיף קישוטונים ולהשתמש בחותמות, אבל במידה – כך שלא יאפילו על החומרים הזהים. אחרי העיצוב מתבקשת כל מעצבת גם להוסיף כמה מילים משלה על היצירה.
 
החומרים שהועברו החודש אל אילאיל, מורן וקרן היו:
*  שני דפי רקע חלקים בצבעים צהוב ואקווה, מתוך ערכת החיסכון Rustic.
*  שני דפי דוגמה דו צדדיים: sea spray ו-summer breeze מסדרת Esperance.
*  ניטים מרובעים בצבעים מתכתיים
*  מסגרת מתכתית
*  סרט חום וחוט כסוף 



והנה מה שהן בחרו לעשות איתם.
 
לפי בקשת הקהל מובאת קודם כל תמונה קבוצתית, ורק אחר כך הפירוט:
 

אילאיל

אני חייבת לציין שזה לא היה פשוט בכללללל!!!!!
בעיקר עם הסרטים!!
החום קצת שבר אותי
אבל השתמשתי בחבר טלפוני (-: והיא עזרה לי קצת…(זה בחוקים, לא?)
אז קצת על העמוד שלי
כמו שאפשר רואה לא הוספתי כמעט שום חומר נוסף והחלטתי ללכת נטו עם החומרים שקיבלתי.הדבר היחיד שהוספתי זה את הראב און הפיצי שהציפור אומרת ואת האותיות הלבנות במסגרת.
החלטתי ללכת עם הדפים עד הסוף, בעיקר כי הם היו מאד יפים ומוצלחים משני צדדיהםכך שניצלתי את 2 הצדדים בהם, בעיקר לציפורים ולפנים של המסגרת.
הדפים נתונו לי הרגשה של צבעי חורף (חום ותכלת) והתמונה הזו של ליריי בןהשנה וחצי היתה פשוט מושלמת להם, בעיקר בשל התאמת הצבעים שבתמונה והנושא.
הציפורים לא באו עם שום מוטיב מסויים אלא סתם כרעיון חמודי קישוטי ועיצובי,  הסווירלינג של הדף זורם עם הפאות המעוגלות של התמונה והמסגרת שלה.
והמסגרת ממתכת נראית נהדר בתור מסגרת לג'ורנאלינג שלי
כמו שאפשר להבין היתה לי בעיה קשה עם הסרטים, לבסוף החלטתי לעשות מחוט הכסףרגליים לציפורים, ולנסות להחביא כמה שיותר את הסרט החום כך שיראה אבלבעיקר לא יראה נראה לי שהצלחתי איתו לא רע
זהו בערך.
מה דעתכן?
אני מאד!!!!! מרוצה

תודה על האתגר נשיקות
אילאיל
 
מורן

ישר אחרי שראיתי את האתגר הראשון, התלהבתי, אהבתי את הרעיון שכמה יוצרות ישתמשו בחומרים זהים ויתנו פרשנות משלהן, הסתקרנתי לראות גם איך אני אתמודד עם הכתבה של חומרים שאני אולי לא מתחברת אליהם…
רצה הגורל והתבקשתי להירתם ברגע האחרון להכנת האתגר חודשי, קיבלתי את החומרים ורצתי להביא את החבילה מהדואר. במבט ראשון ממש אהבתי את הדפים, אבל לאלמנטים הקישוטיים לא התחברתי כול כך… שברתי את הראש איך לחבר את הניטים המרובעים למסגרת המוכספת אל הסרט החום (שממש לא היה לטעמי…) ואל כול אלו עוד להוסיף את החוט הכסוף…
הייתי אובדת עצות , אבל אתגר הוא אתגר אז התיישבתי למשימה.
הדפים , הדוגמא והצבע יש שלחו אותי אל שתי התמונות שבחרתי, הם התאימו לי בדיוק בצבעים.
הדפים הם בעלי שני צדדים ןזו תמיד דילמה איזה צד לבחור, אחרי ניסיונות רבים החלטתי שאני גוזרת את הדוגמא המסולסלת מדף אחד (ומחזיקה חזק חזק אצבעות לא להרוס אותו) ואותה מדביקה על דף עם דוגמא קצת יותר רגוע, את התמונות הכנסתי מתחת לחלק שגזרתי וקצת הסתרתי אותן.
עכשיו החלה החשיבה האמיתית, את המסגרת ממש לא אהבתי בצבע המקורי שלה וידעתי שאצבע אותה, ניסיתי עם דיו אלכוהולי אבל לא אהבתי שנשאר הברק של הכסף אז עברתי עם צבעי קרקל של טים הולץ ועליהם עם דיו חום, כבר נראה לי טוב יותר.
את הסרט החום (שכמו שאמרתי ממש ממש לא אהבתי) בחרתי "לטשטש" עם שלל כפתורים (ותודה למור על התמיכה הנפשית), בצורה שיראו אותו אבל הוא לא יהיה בולט ממש.
ועכשיו, איפה אני מכניסה את החוט כסף ?????
הרגשתי שחסרה לי כותרת לדף, ולימור לא צרפה שום אלמנט שיהיה המרכזי אז החלטתי להוסיף לי כותרת קטנה שלא תעפיל על החומרים אבל כן תהיה מרכזית בדף.
האותיות הראשונה צופתה בדף מן הדפים שקיבלתי , שויפה והוחתמה מעט בדיו חום על מנת להכהות אותה, האות השנייה נצבע בצבע של טים הולץ ועליו הוספתי עוד חלק מין הדפים שקיבלתי שחתכתי באופן חופשי והחתמתי .
והאות האחרונה נשארה בצבע האפור שלה ועליה ליפפתי את החוט הכסוף (דווקא בסוף ממש אהבתי אותו.
הניטים, הוכנסו בצורה חופשית לצד התמונה, וזהו הדף מוכן!!
3 שעות אחרי שקיבלתי את הערכה בדואר האתגר הושלם, למרות כול הקשיים אני אוהבת את התוצאה ושלמה איתה מאוד, אני כבר סקרנית לראות מה הכינו האחרות…
מורן
 
קרן

הדפים עצמם משגעים, אבל יש עליהם דוגמאות גדולות שקצת מאבדות מהאפקט שלהןאם גוזרים אותם לחתיכות קטנות ולכן החלטתי ללכת בגדול ולעשות כפולה שלדפים. הדפים גזורים ביד חופשית בכוונה כדי ליצור מראה לא אחיד. כל הדפיםמודבקים ואז תפורים במכונת תפירה כדי להוסיף טקסטורה. כל האלמנטים מיושניםבדיו פיגמנטי חום (גיליתי שהדיו דיסטרס החום שלי בהיר מדי) על מנת שיהיה איזשהו קשר עם סרט האורגנזה החום.
אני שונאת צבעים מטאליים – ולכן שיניתי את הצבע של המסגרת הכסופה ללבן עם אמבוסינג חם.  עם הסרט הכסוף והניטים עוד הסתדרתי…
 
אחלה אתגר!
 קרן.
 
נכון שזה מקסים לראות איך אפשר לצאת מאותה נקודת מוצא ולהגיע למקומות אחרים?
 
אני מודה, בשמי וגם בשמכם, למעצבות הנפלאות שחלקו איתנו את כישרונן. מעניין מה יקרה כאן בחודש הבא…
 
ואם אתם רוצים להיזכר בחודש הקודם
אתגר נובמבר – דיילי, הגר וענת
 
משהו קטן וטוב #61
הלילה זה מתחיל – מכירת חנוכה שלנו… החל בחצות – 24 שעות ובהן 8% הנחה על כל החותמות בחנות -למעט חותמות בלה (בשבילן תצטרכו לחכות לנר שמיני). ההנחה תינתן בכל ההזמנות שתישלחנה בין השעה חצות לשעה 23:59 מחר. חג שמח לכולנו

חנוכה ממש מעבר לפינה, ובשבילי יש לחג הזה עוד משמעות – יום הולדת!
 
בדיוק לפני שנתיים פתחנו את דלת ההזזה הכבדה, הדלקנו את האורות (כולל את שרשרות אורות חג המולד שמנצנצות לנו גם היום), פיזרנו חומרים על שולחנות העבודה והכרזנו – אנחנו כאן.
 
מאז זרמו הרבה מים בירדן (למרות שבאמת שלא ירד מספיק גשם. בואו נקדיש שנייה לתפילה לחורף גשום). המדפים התרוקנו והתמלאו שוב, קולקציות הנייר התחדשו, אתר האינטרנט שודרג וקהל הלקוחות שלנו גדל ומילא לנו את הלב בשמחה.
 
ביום חמישי הלכתי לפיזיוטרפיסטית (הרופאה שלי מאמינה שאם יתעללו לי בצוואר יעברו לי כאבי הראש. אני מקווה שהיא צודקת…). כששכבתי שם על מיטת הטיפולים, עם כרית חמה על העורף, נזכרתי פתאום שזה השמונה עשר לחודש, בדיוק שנתיים מיום הפתיחה, והנה זה סתם יום, בלי שום ייחוד… ואז הבנתי שזה פשוט נפלא, כי זה אומר שנכנסתי לשגרה שבה החנות שלי מובנת מאליה, גם בלי יום חגיגות מיוחד…
 
אבל בלי חגיגה אי אפשר ואנחנו נחגוג יחד במשך כל ימי החנוכה.
 
קודם כל יעלה כל יום פוסט חדש על כל מיני יצירות ורעיונות, לאו דווקא לחנוכה.
 
וחוץ מזה יהיו מתנות, ממני אליכם. בכל יום תוכלו ליהנות משמונה אחוזי הנחה של סוג אחר של מוצרים. ההנחות יהיו תקפות גם בקנייה מאתר האינטרנט וגם בביקורים בחנות. יום מבחינתי הוא 24 השעות שמתחילות בדיוק בחצות ומסתיימות דקה לפני חצות של היום הבא.
 
על מה ההנחות?
בנר ראשון של חנוכה, 22.12.08, יינתנו 8% הנחה על כל החותמות (למעט חותמות בלה) 
בנר שני של חנוכה, 23.12.08, יינתנו 8% הנחה על כל הקישוטונים
בנר שלישי של חנוכה, 24.12.08, יינתנו 8% הנחה על כל אלבומי העץ 
בנר רביעי של חנוכה, 25.12.08, יינתנו 8% הנחה על כל ערכות המדע והיצירה 
בנר חמישי של חנוכה, 26.12.08, יינתנו 8% הנחה על כל המדבקות 
בנר שישי של חנוכה, 27.12.08, יינתנו 8% הנחה על כל המפיות ומדבקות הקיר 
בנר שביעי של חנוכה, 28.12.08, יינתנו 8% הנחה על כל הדפים 
בנר שמיני של חנוכה, 29.12.08, יינתנו 8% הנחה על חותמות בלה. מאחר שהחותמות האלו אינן נמכרות באתר, יישלח קטלוג לכל מבקש (או מבקשת).
 
יום ההולדת הוא גם הזדמנות לחזור ולבקש מכם משוב – על מה שצריך לתקן או לשנות (למרות שאני גם לא אתנגד לסתם מילה טובה) ולהגיד שוב תודה – על שאתם שם, בצד השני של הוירטואלי, כל הזמן.
 
חג של אור!
לימור
_______________________
משהו קטן וטוב #61
הייתי אתמול בכנס החצי שנתי של "קישורי אימהות". פגשתי 80 נשים מקסימות, יזמיות נמרצות, שלכל אחת מהן עסק עצמאי וכולן יחד הן ים של אנרגיה וכוח. היה מדהים!
 

יש לי חברה כזו שמדי פעם אני שומעת על איזו נסיעה ספונטנית שלה לחו"ל. האמת היא שמבחינתה זה לא תמיד ספונטני, אבל איכשהו אני תמיד שומעת על זה ברגע האחרון. פעם אפילו צלצלתי להזמין אותה לקפה ובעלה עידכן אותי שהיא בחו"ל…
 
אתמול פגשתי את אמא שלה ושמעתי שהיא שוב נוסעת. הפעם זו נסיעה משפחתית לפראג – החברה שלי, יחד עם אמא שלה ושני האחים שלה (כיף להם). היא נוסעת מחר, אז אפילו שממש רציתי להכין לה אלבומון עם תמונות של הילדים, הבנתי שאין סיכוי. אז במקום זה החלטתי להכין לה פנקס קטן שבו היא תוכל לרשום רשימות.
 
בגלל שאני עצלנית השתמשתי כבסיס לפנקס באלמנט דיגיטלי שהורדתי מאחד הקיטים באתר 2peas in a bucket. סידרתי לי את האלמנט על מסמך WORD בגודל שאני רוצה והדפסתי את כמות הדפים שאני רוצה בפנקס. ככה נראה הדף. החלק הבאמת מעצבן בשלה הזה הוא הגזירה, אבל אפשר כמובן לבחור צורה פחות ניג'סית…
 

מקרטון לא עבה (שלא יהיה קשה לגזור) חתכתי פעמיים את אותה צורה של הדפים. כיוון שזה היה קרטון נקי, בלי קשקושים, אז לא קישטתי בכלל את הכריכה האחורית.
 
על שכבת הקרטון הדבקתי דף נייר של גשם שחתכתי באותה צורה. שימו לב למוטיב החורפי (מאחר שהיא נוסעת לאירופה, אולי שם היא תמצא את החורף…)
 
רציתי לקשט את הפנקס בחותמת מתאימה אז השתמשתי בחותמת belinda bumberboots של חברת stamping bella.
כדי לחתוך את ההחתמה לצורה של הפנקס הקטנתי את הצורה הדיגיטלית לגודל המתאים על מסמך ה WORD שהכנתי קודם. טיפ – כדי לא לבזבז דיו הדפסתי את הצורה הזו בשחור לבן ובאיכות נמוכה ואז השתמשתי בה כדי שתיתן לי את קווי המתאר לגזירה.
 

סידרתי את הדפים יחד, ניקבתי עם הקרופ-א-דייל, וחיברתי בטבעות מתכת (binding rings) פצפונות (קצת פחות משני ס"מ). בכריכה הפנימית כתבתי הקדשה והנה פנקסון גמור בפחות משעה. עכשיו אני רק צריכה למצוא זמן לתת לה אותו (היא עדיין לא קיבלה את מתנת יום ההולדת שלה מאוקטובר…).




משהו קטן וטוב #?
הפסטיגל. הנסיכה ואני (יחד עם שרון והמשפחה שלה) חווינו אותו השבוע וזו היתה ממש ממש חוויה. הפקה מושקעת ואפילו לא רועשת מדי. הבעייה היחידה – האקוסטיקה בהיכל הספורט בחיפה מזעזעת וממש לא הבנתי את המילים של כלום. לא נורא – את הדי.וי.די אנחנו צפויים לשמוע כל יום מהשנייה שהנסיכה תקבל אותו ליומולדת בסוף החודש, ואז גם אני אדע את כל המילים בעל פה….

האיש שלי חזר!
 
 
אם תבדקו את הפוסט הקודם תגלו שמאוד נזהרתי מפני הג'ינקס. לא כתבת "הוא חוזר בעוד 48 שעות" אלא סייגתי וכתבתי "אמור לחזור עוד 48 שעות". זה לא עזר לי… והטיסה שלו התעכבה ב-12 שעות.
 
לפיכך התייצבנו הבוקר בחמש בנתב"ג. אני ונסיכה אחת ורודה, בפיג'מה ורודה, עם נעלי בית ורודות וחמודות ועטופה בשמיכת הפליז עם ציור מיני שהפרופסור הביא לה מיורודיסני. היא היתה חמודה להפליא וממש נהנתה מההרפתקה ומכל התגליות לגבי מה אפשר לראות באמצע הלילה (כל מחזירי האור ממש בוהקים בחושך ורואים המון כוכבים) ומה כמעט אי אפשר לראות (מכוניות).
 
בחמש וארבעים ראינו אותו סוף סוף והנסיכה רצה לקראתו. אני אישה מנומסת אז חיכיתי ליד הפס הצהוב שעליו כתוב אסור לעבור. אחרי החיבוק שאלתי אותו מה פתאום הוא לקח מהדוד שלו תיק נוסף, והוא ענה לי "זה התיק סקראפ החדש שלך…". אז כן, למרות שהוא נסע עם הנחיייה לקנות ממש מעט דברים, ובעיקר בשביל החנות, הוא לא התאפק (אביר או לא אביר?).
 
אז הנה תיק הסקראפ החדש שלי:
זה תיק ממש מדליק, שכולו עם סקוצ'ים, כך שאת כל הכיסים הפנימיים אפשר להוציא כשעובדים ואת גודל הכיס האחורי שמיועד לניירות אפשר גם לשנות לפי הצורך.


חוץ מזה הוא קנה לי גם בייבי-תיק:
ובביקור ב scrap island (תודה לנתנאלה על ההמלצה) הוא ממש לא התאפק וקנה לי כמה דפים נורא יפים ושלוש חותמות שהוא בחר כי הוא אהב, ובכלל לא ידע שאני מפנטזת בדיוק עליהן כבר כמה זמן:


הדפים הימניים ביותר הם דפים מובלטים ועם נצנצים מתוצרת מליסה פרנסס. מי שמתלהבת – שתדבר עם נתנאלה…





 
חוץ מזה הוא הביא גם המון דפים יפים להפליא לחנות וכמה טרימרים של פיסקרס. אני מקווה להעלות הכל תוך כמה ימים…
 
נכון שבכלל לא רע בשביל נסיעה מפתיעה שכזו? והכי חשוב – הוא בבית!
 
_________________________
משהו קטן וטוב
גם זה צריך, לא?
המנויים אכן מתרבים ברשימה שלי, אבל לא בטוח שבקצב שיאפשר את קיום הבלוגולדה. אני עושה כאן ניסוי חברתי – אם טים הולץ יכול לגרום לקוראים שלו להביא את החברים שלהם ומגיע ל-2000 תגובות ביום אחד, אני בטח יכולה להגיע ל-250 מנויים (ולא, אני לא משווה את עצמי לטים הולץ, קטונתי…). קחו את זה כאתגר. ספרו על זה בבלוג שלכם (ואם עדיין אין לכם בלוג – אולי זה הזמן…), הזמינו את השכנים, תנו את כתובת הבלוג מתנה לחברה הכי טובה שלכם…
 
רק ימים טובים וחיוכים
לימור