קטגוריות: כללי

מכירים את זה שככל שהילדים גדלים הם אוכלים יותר מגוון?


 


אצלנו זה עובד קצת אחרת.


 


כשהם היו קטנטנים הם אכלו מגוון מאוד. ואז הם הגיעו למסקנה שאם זה לא גדל בצלופן זה לא אוכל…


לשמחתנו, עם הזמן, הדברים משתפרים והיום הגדולים אוכלים די סביר.


 


ואז הגיעה הנסיכה.


כאן גילינו תופעה חדשה – היא אכן לומדת לאהוב דברים חדשים, אבל אחרי שבועיים או אחרי חודש זה עובר לה.
ככה חגגנו עם תרד (וכבר לא), פטריות וסלט מעורב, למשל…


 


מה שזה אומר זה שתמיד יש בעיה כשרוצים להפוך את ארוחות הערב לקצת יותר מגוונות. בכמה אופנים כבר אפשר להכין ביצה?
ומאז שהבנים כבר לא בבית, חבל לי להכין דברים שדורשים הדלקה של תנור לכבודה של ילדה אחת.


 


בגלל זה ממש התלהבתי כשפגשתי את הטוסטר להכנת מיני קאפקייקס. ישר חשבתי עליו לטובת הכנת מאפים מלוחים לארוחת ערב נסיכותית ומזינה.


 


מאז שהתזונאית המליצה לי על שילובים של קמח חיטה מלאה עם חלבון – גבינה מלוחה או יוגורט, כל הבצקים שאני מכינה מנסים להיות כאלו (אני מחזיקה בפריזר מלאי של זית בבית שמוכן מבצק כזה – חיטה מלאה, שמן זית, יוגורט וגבינה מלוחה – ושלושה ארבעה כאלו מחליפים את קערית הקורנפלקס של הבוקר ומשביעים את הנסיכה). אז חיפשתי ברשת מתכונים למאפינס מלוחים, ויצרתי לי מרשם של מאפינס גנריים, שאפשר להוסיף להם מה שרוצים.


 


בתור תודה לתזונאית המקסימה ממנה למדתי את הפטנט, הכנתי לה כרטיס מתכון:


אם עושים אותם במכשיר המאפינס זה לוקח קצת יותר זמן מתערובות אחרות – בסביבות 9-10 דקות.




הכנתי את אותה תערובות גם בכמות מלאה בתור פשטידה וזה יצא מצויין.


 


אז איזה שילובים כבר ניסינו?


* בצל מטוגן (בפטנט של כף שמן וכמה כפות מים, עד שהמים מתאדים הבצל כבר רך ואז הוא משמין בכף השמן היחידה ויוצא מעולה) + רצועות קישואים מאודות.


* בצל מטוגן ומנגולד מאודה וטחון


* בצל מטוגן והכרובית המאודה שיצאה לנו לא משהו,ף אבל ככה היתץה הרבה יותר נחמדה


*בצל מטוגן + תירס + גבנ"צ – לפשטידה מושחתת במיוחד


* עשיתי את זה גם עם גרגירי תירס בלבד. היה ממש מוצלח, אבל בפעם הבאה אשקיע עוד דקה לטחון את התירס, כי אחרת יש פיזור ממש לא אחיד של טעם התירס…


 


וחוץ מזה, הכנתי גם פנקייקס קטנים, שוב עם קמח חיטה מלאה. ממש פינוק…


 


ניסיתי גם להכין בו קציצות, אבל זה לא היה שווה את זמן הניקוי שהגיע אחר כך. אני חושבת שבשר יחכה לשלב שבו אשדרג למכשיר שבו אפשר להחליף תבניות ואז הניקוי יהיה פחות סיפור…


 


אין ספק שזה אחד הגאדג'טים השימושיים שפגשתי (-:


 


ומה המתכון שלכם?


 


____________________________


משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…


מבצע בין החגים – כי ברור שבין יום העצמאות לל"ג בעומר מגיע חג החותמות – 


זה הזמן להצטייד בחותמות פונטים, איורים וברכות במחירים משמחים במיוחד…


 

מבחינתי ההצלחה הגדולה ביריד היתה ללא ספק חותמות המילון, ולראייה – חלקן נגמרו כבר באמצע היריד…
 
היו לנו אהבה ושמחה, חברות ותודה:
זה תמיד כיף לראות שאנשים אוהבים את החותמות ועושים איתן דברים יפים, ועכשיו, לפני הפסח, היה לי העונג לראות לא מעט עבודות, כרטיסים, מגבות וקישוטי שולחן שעוטרו בעזרת שלל החותמות שלנו. איזה כיף!








 
לקראת הזמנת כמות נוספת של חותמות המילון אני מזמינה אתכם להציע הגדרות נוספות. מי שיציע הצעה שאכן תהפוך לחותמת – יזכה לקבל אותה במתנה (חותמת אחת למציע, גם אם מספר חותמות שהציע ייוצרו. המציע הראשון שיציע את ההצעה יהיה זה שיזכה בה). איך מציעים? שולחים לי מייל limor292@gmail.com
 
אז מה ההגדרה שלכם?
 
__________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
 
שבועיימלדת עד כאן –
שלישי – ביקור בנטור, אצל רינה מדרינה, עגילים חדשים ומתנות לחג עם סיום נוסטלגי של עוף בסל בורד הגליל.
רביעי – מסיבת HAPPY פורקת עול אצל נתנאלה, עם מסאג ואלכוהול, מוזיקה נהדרת, ריקודים ופטיפורים
חמישי – בגדים חדשים לחג
שישי – קצת מיקס מדיה ספונטני (כולל פוסט!) ושעות ארוכות של קריאה 
שבת – ביקור אצל החייל בבסיס ואצל "רביבה וסיליה"
והיום – ביקור ספונטני של חברה מהעבר הרחוק
 
מוצא חן בעיני הקונספט הזה של משהו כיפי בכל יום!
 

שבוע וחצי של וירוס שבכל יום מפיל עלי סימפטום חדש…
זה אומר שלא היה לי מושג שישראבלוג כמעט נסגר, ואז לא.
וגם לא שאהוד אולמרט נמצא אשם. בינתיים גיליתי…
וגם לא מי זכתה במאסטר שף. עכשיו אני כבר יודעת…
 
את הבוקר התחלתי עם ההחלטה שמכיוון שאני ממילא סמרטוט והגב עדיין מציק לי, אעשה משהו כיפי כמו לעצב דף אלבום. אבל אז הגיעו שלוש בנות חמודות לסדנה ספונטנית והתוכניות קצת השתנו.
 
כשאמא שלי היתה באה לעזור לי בחנות, היא תמיד היתה יוצאת מדעתה לנוכח הצלחות עם הצבע האקרילי המבוזבז. כמה פעמים שאגיד לילדים שצריך מעט צבע, תמיד הם ישימו לעצמם בצלחת יותר מדי. אני לא נוטה לצאת מדעתי לנוכח העניין, אני נוטה לנצל אותו.
 
הרבה פעמים אני משתמשת בצבע העודף כדי להכין דפי רקע חדשים ביומנים, אבל הבוקר לא התאים לי לפתוח יומן חדש, אז בדקתי מהאפשר לעשות ביומנים הקיימים.
 
הצלחת הראשונה היתה אמבטיה של צבעים מעורבבים, שעדיין אפשר היה לראות בהם חלק ממה שהרכיב אותם במקור:
רציתי לא לאבד את הגוונים השונים שבתוך הצלחת, אז ניסיתי להשתמש בעדינות בחותמות ובמברשת ספוג, ואחר כך טבלתי חתיכות של דפי ספר בצבע, לשימוש עתידי:


בצלחת השנייה הצבעים היו מופרדים יותר:










אז בשלב הראשון פשוט המשכתי לעבוד על אותם דפי יומן מותחלים:
ואז נזכרתי שחגית כתבה השבוע על החתמות מיוחדות, והחלטתי להשתשמש בצלחת עצמה, עם הצבעים שעליה, להחתמה:






הבנות סיימו לעבוד ואני נשארתי עם צלחת שלישית, צבעונית ומלאה בכמויות של צבע:


לקחתי לי דפים של "מכלל" ו"תרבות" וכל מיני עיגולים שאני שומרת להזדמנויות כאלו ושיחקתי עם הצבעים. עכשיו יש לי המון דפים שיהיו התחלה לפרוייקט מיקס מדיה לא ברור (העליתי גם את התמונות המטושטשות, כי יש משהו יפה בטשטוש הזה…)


אני חושבת שזה ממש נחמד שבכלל בלי שהתכוונתי יצאו לי החתמות של יבשות או ארצות על הערך "אוסטרליה" באנציקלופדיה תרבות…












 
מאחלת לכולם שבת נעימה ויצירתית.
אנחנו ניסע לבקר חייל בבסיס.
 
____________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
או טו טו יומולדת, והרבה דברים טובים שבאים איתו.
בין היתר פסטיבל "עולמות" וסדנת מיקס מדיה שאני מעבירה בו, אז אם אתם גיקים ובסביבה – בואו להגיד שלום!

אני מאמינה גדולה בחוכמת ההמון, זו שהביאה את ליאור צורף להרצות בטד וזו שהביאה את קולקציית החותמות החדשה שלי לחיים.
 
מדי פעם אני שומעת מלקוחות שהן היו רוצות את זה או את זה, בהתייחס לחותמות בעברית שאני מייצרת.
אז לקראת יריד האביב שלנו, יריד "חלומות בתחנה", הזמנתי אתכם להציע הצעות לקולקציית החותמות החדשה שלנו.
 
קיבלתי המון הצעות נפלאות, ויעידו על כך הדפים שאני שומרת בחירוף נפש, כדי שלא אשכח כלום.
 
בתחתית הפוסט – מי מבין המציעים זכו בהגרלת התודה שלנו…
 
לצערי הרבה מההצעות נשארו בינתיים ברשימת החלומות, אבל רבות מהן קרמו עור, גידים וסיליקון ומחכות לבוא לידי שימוש בידיכם – על דפי אלבום, כרטיסי ברכה או בצק סוכר.
 
קולקציית הברכות שלנו גדלה פלאים ובה תוכלו למצוא בין היתר את:
 



 

התברכנו בפונטים חדשים רבים ובהם הפונט הכי מדליק בעולם – למכתבי כופר –




לראשונה יש לנו גם סטים שמוקדשים לנושא מסויים. זה הסט בנושא נסיעות:





ולמרות שהתמחות שלנו היא חותמות בעברית, לא התאפקתי ולכן תוכלו למצוא בקולקציה
גם חותמות חמודות של איורי רובוטים ומפלצונים, מאויירות על ידי יעל וייס:
 



 
 
כדי שתוכלו לעיין בנחת בכל אוסף החותמות שלנו, הכנתי לכם קטלוג נוח לצפייה (גם בסלולרי!) 
 
את החותמות וגם את המתנות הנפלאות שאספנו לילדים בכל הגילים – תוכלו לפגוש ביריד "חלומות בתחנה" שיתקיים בשבוע הבא בתאריכים 26-29.3. אני כבר ממש ממש מתרגשת.
 




תודות מגיעות לכל מי שהציע (וממשיך להציע) רעיונות לחותמות. אל תפסיקו – זה ממש כיף לדעת שאני מגשימה גם את החלומות שלכם ולא רק את אלו שלי…
 
וכמו שהבטחתי – עשרה מבין המציעים יזכו גם במתנת תודה קטנה ומחתימה…
 
ואלו שמות –
1. רעות
2. מיכל שובל
3. אלינור
4. לילך מלי ולך
5. זהבית
6. מיכליקה
7. לילך משען שיין
8. ליך מויטרינה
9. יפית
10. מור
 
שמתם לב למוטיב החוזר ברשימה הזו?
זוכות יקרות ואהובות – אנא שילחו לי limor292@gmail.com כתובת למשלוח
או הודיעו לי אם תרצו לאסוף את הזכייה שלכן ביריד.
לילך משען שיין – אני מצרפת את הזכייה שלך לחותמות שכבר הזמנת ושיימסרו בסופ"ש (-:
 
שוב תודה ענקית לחוכמת ההמון (-:
לימור
 
 

לכבוד בת המצווה של הנסיכה, כאמור, אני משקיעה בעיצוב, וכחלק מהעניין ניסיתי להחליט איך נספר לאורחים מה האוכל שאנחנו מציעים להם במזנון.


התלבטתי לא מעט בעניין ובסופו של דבר החלטתי לייצר מעמדים רב פעמיים שעליהם אפשר יהיה לשים פתקאות מפורטות. הסתבכתי בדרך ובסופו של דבר פיתחתי שיטת עבודה והנה היא לפניכם…


מה צריך?
כלים קטנים שיהוו בסיס. אני השתמשתי בכלי קינוח שקופים שקניתי בהילולה (14.90 ש"ח ל-24 כלים)
קשים צבעוניים (עשרים ש"ח לעשרים קשים, אצל נתנאלה)
אבנים צבעוניות (ממקס סטוק, שניים חצי ש"ח לבקבוק גדול שמספיק ללפחות עשר יחידות. עינת ממזמינים מוסיפה שאפשר למצוא אבנים כאלו גם בחנויות שמוכרות דגים, ושאפשר להשתמש גם בעדשים אדומות. איזה כיף זה חוכמת ההמון…)
דבק פלסטי, רצוי בבקבוק עם פתח מזיגה צר





בהתחלה ניסיתי לערבב את הדבק הפלסטי עם האבנים וזה יצא מלוכלך ומבולגן, אז עברתי לשיטה אחרת…


מעמידים באמצע הכלי קש ושופכים מסביבו אבנים קטנות עד לגובה של שליש בערך מהכלי:
מזילים על האבנים דבק פלסטי כך שיכסה את כל האבנים. לא להיבהל מאיך שזה נראה:


לא צריך להיבהל מאיך שזה נראה כי עשר דקות אחרי זה כל הדבק  ייזל למטה, והאבנים תישארנה מודבקות אחת לשניה:ממשיכים למלא את הכלי באבנים ובדבק, עד שגובה האבנים מספק אותנו. ככה זה נראה אצלי תוך כדי העבודה:








ועכשיו הזמן להכין פתקאות יפות, לעשות בהן שני חורים ולהשחיל על המעמד:
בתאבון!




______________________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…


זוכרים את הפוסט הקודם שלי?
אם תגידו מה אתם צריכים…
ביום שלישי בבוקר העליתי תמונות של הניסיון שלנו לייצר תלתלים. ציינתי שהנסיכה לא אהבה אותם ושהמטרה היא תלתלים גדולים יותר. ביום שלישי בצהריים כבר אספתי מרחלי המקסימה גומיות לייצור תלתלים גדולים…
 
ואם אתם רוצים עוד זווית לעניין הזה – הרצאה נפלאה של אמנדה פאלמר ב"טד" – The Art of Asking
 































 

אני מנחשת שרוב קוראי הם קוראות.
אני מניחה גם שלא אטעה ממש בהערכת חתך הגיל שלכן אם אגידשרובכן כבר הייתן בהריון, לפחות פעם אחת.

ואם זה ככה אז אתן בטח יודעות ש…
כשאת בהריון, פתאום יש מסביב המון נשים בהריון…
 
העניין הזה מייצג את העובדה שכשאתה בהאזנה, אתה גם שומע.
כשאתה בכלל לא מקשיב – מה תשמע?
 
נשמע קצת פילוסופי?
 
ואני בכלל רוצה לספר על הצד ההפוך – על מה העולם שומע כשאתהמדבר…

 
בשבת חגגנו את ימי ההולדת של ינואר ואת העובדה שגיסי סוף סוףחזר לארץ. היה משפחתי ושמשי ונעים,

ובעיקר היה כיף לבלות זמן של איכות עם אנשיםשאנחנו אוהבים ושאנחנו לא ממש פוגשים מספיק.

אחת מהאנשים האלו היא האחיינית המהממתשלי, שהיא גם יפה וגם אופה, או ליתר דיוק – גם אמא, גם אישה עובדת וגם מוצאת זמןללמוד בשביל הנשמה, ומה היא בחרה ללמוד ? עיצוב (והנה הוספתי לרשימה עוד משהו שאנירוצה לעשות, כשאמצא קצת זמן פנוי…).



אז היא סיפרה לי על מה היא לומדת וכמה היא נהנית, ופתאום היאשאלה אותי אם יש לי מושג איפה קונים קרטון כוורת עבה. הבוקר, יומיים אחרי, נפגשנולרגע ונתתי לה את שאריות הקרטון שנשארו לי מבניית הדוכן ביריד החלומות החורפי.


מה שהלהיב את שתינו הוא העובדה שלפעמים אתה פשוט צריך לשובולומר מה אתה צריך,

עד שתגיד את זה לאדם המתאים שיוכל לעזור לך.
 
ובאותו עניין.
הבוקר ביליתי בתור נערת הגלגל של האיש שלי, שהעביר בפניאודיטוריום מלא סדנה בנושא "כך תכתוב את הספר שלך". בניגוד לתוכניותאחרות, שמלמדות נושאים כלליים, כמו שיווק או פייסבוק, ופונות לקהל מאוד רחב,התוכנית הזו מכוונת לאנשים שצברו ידע ייחודי ומעוניינים לפרסמו בצורה של ספר. אז איךמוצאים אנשים כאלו?




אפשר לחתוך את האוכלוסיה הכללית (או את אוכלוסיית הפייסבוק)לפי פרמטרים גאוגרפיים, לפי גיל ואפילו לפי תחומי ענייין עליהם הצהירו. חברותכרטיסי האשראי שלנו מסוגלות לפלח אותנו לפי דפוסי הקנייה שלנו, ואני מניחה שאם זהעדיין לא קרה, באיזשהו שלב מישהו יפתח תחום של ניתוח אנשים לפי הטוקבקים שלהם (ואזינתחו אותי כחסרת אישיות לחלוטין, כי אני שונאת טוקבקים…)




אבל עדיין לא המציאו דרך לפלח את האוכלוסייה על מנת לזהותאנשים שבשלים לכתוב ספר.

אז בחודשים האחרונים, בכל פעם שפגשתי מישהו ששאל אותי מהחדש, סיפרתי לו על הכיוון החדש הזה בחיים של האיש שלי. ובהרבה מהשיחות האלו התגובההיתה – " יש לי חברה/שכן/אחות שנשמעים לי ממש מתאימים לעניין".


וככה, בין היתר, מילאנו היום אודיטוריום באנשים רלוונטיים.בעזרת הפניות והמלצות.

 
ומה אני רוצה בעצם להגיד?
שתגידו!
תספרו מה אתם עושים, תפרטו מה אתם צריכים, תגידו איך אפשרלעזור לכם.

בטוח שכמו מסביבי, גם מסביבכם יש לא מעט אנשים מוכשרים ומלאייכולת, יצירתיים ונדיבים,

וברוב הפעמים כשתגידו מה אתם צריכים – תגלו שאתם לאאומרים את זה סתם…

 
מה אתם אומרים?
 
________________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
סדנת בלוגינג!!!!
 
חוויות אחרי מחר (-:

כל מי שמכיר אותי יודע שאני עמוק עמוק בהתארגנות לכבוד בת המצווה של הנסיכה.


לשמחתי הצלחתי לעשות השבוע וי על חלק מהמשימות (כולל העובדה שסיימתי לכתוב את מתווה הטקס, שיזכה לפוסט משל עצמו), מה שמאפשר לי לשבת בשקט יחסי ולכתוב.


את האוכל לאירוע אנחנו מכינים בעצמנו. לשמחתי, למרות השימוש ב"אנחנו", אחי האהוב לקח על עצמו חלק ניכר ממשימות הבישול ויחד עם אמא שלי שלקחה גם היא אחריות על חלק, ברשימת המשימות שלי נשארו בעיקר  סלטים.


זה מצויין, כי אף פעם לא השקעתי כל כך בעיצוב של אירוע ויש לי עוד המון משימות בעניין.


אבל חזרה לעניין האוכל.
הבעיה העיקרית שלי עם אירועים היא חוסר היכולת שלי לדעת כמה להכין (מה שתמיד אומר שאני מכינה יותר מדי, אף פעם לא להיפך…).


את הולדתה של הנסיכה חגגנו כשהיתה בת חצי שנה, בשבועות. את החגיגאיה ערכנו על הדשא שלנו, באירוע שכולו גבינות, לחמים וירקות. יכול להיות שההורמונים שעדיין חגגו אצלי במערכת היו קשורים לכמויות המזון שהכנתי, אבל ללא ספק טבענו בלבנֶה ביתית, גבינות מלוחות בתבלינים וקעריות מוס אישיות (500 כאלו למאה אורחים…).


את הלקח שלי למדתי, ולפני חגיגות בר המצווה של הבנים התייעצתי עם חברה שעבדה בקייטרינג, מה שעזר לי להתארגן על כמויות הגיוניות לחלוטין.


בינתיים עברו שמונה שנים.
כבר אין לי חברה שעובדת בקייטרינג.
אז הלכתי לחפור ברשת בתקווה למצוא עצות.


ומצאתי מאמר משנת 2005, שבו רן (שפאץ) כהן נותן עצות לקראת ליל הסדר.


לי זה עזר מאוד. החלטתי לשים את זה כאן,אולי זה יעזור גם למישהו אחר…




 to be continued 


____________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…


יש לי הרבה דברים טובים שתיכננתי להגיע לכתוב עליהם, אבל הנה אחד עדכני מהיום –
70 אחוז הנחה ב"הילה". אני התחדשתי בבגדים לבת מצווה. אולי גם לכן יש שם משהו?

*** עוד רגע, לפני הפוסט ***
עד סוף החודש אפשר להמשיך ולהציע הצעות לחותמות חדשות בעברית.
קיבלתי הצעות נפלאות, כולן נרשמות וכל המציעים, שולחי התמונות ומפרסמי הקישורים נכנסו לרשימת ההגרלה.אבל יש עוד כל כך הרבה מכם שלא הגיבו – אז יש עוד זמן ואתם מוזמנים.


ועכשיו – 
ללדת ספר?


מי שהוציא לאור ספר יכול להעיד שיש בעניין הרבה דימיון להתעברות, הריון ולידה (למרות שהכיף הוא מסוג אחר לגמרי…) ובסופו של דבר יוצא לעולם בייבי חדש.


אומנם ילדתי שלושה ילדים, אבל ספרים ליוויתי רק מהצד, לא בתור הכותבת.


האיש שלי, לעומת זאת, כתב ופרסם כבר שישה ספרים. ולאורך כל הדרך הוא למד. מה לא עושים, מה כן עושים, ואיך עושים זאת הכי נכון ואפקטיבי.


ועכשיו הוא ארז את כל הידע הזה שלו לסדנה בה הוא ילמד את אותם אנשים שנושאים בתוכם את החלום להציא לאור את הידע הייחודי שלהם או את השיטה שפיתחו, איך לעשות זאת נכון ולא כואב (כן, כן, גם לכותבים נדרש לפעמים סוג של אפידורל…)


אתמול, בלי שום קשר לעניין הזה (ויש מי שיגיד שתמיד יש קשר) הלכתי לחפש מה כתבתי על המילה "סנסוונדה" ומצאתי את הפוסט הזה שכתבתי, הפתעה הפתעה, על האיש שאיתי (באמת שלא זכרתי. הייתי בטוחה שכתבתי אותו על הילדים שלי שגורמים לי להרגיש ככה לא פעם…). כל מה שכתבתי נכון שבעתיים היום, ומי שיירשם לסדנה ירוויח בגדול.


אז אם אתם מכירים מישהו שזה מתאים לו, או שאתם בעצמכם מטפחים חלום שכזה, כל הפרטים נמצאים כאן:
http://www.bookmasterplan.com/pgs/reg.html
 
ואם יש לכם שאלות, תהיות או בקשות – אני כאן.


ערב נעים
לימור

אז זהו, היריד היה ועבר, והיה מדהים הרבה יותר ממה שיכולנו לצפות (-:
 
הארגזים עוד לא מפורקים לגמרי, ספירת המלאי בעיצומה ובקצה המנהרה כבר מהבהבים האורות של היריד הבא, אבל הבטחתי שאחרי שהיריד יעבור יגיע זמנן של החותמות.
 
וכאן אתם נכנסים לתמונה וניתנת לכם ההזדמנות להשפיע.
 
ראיתם את החותמות החדשות שלנו?
 




 
מגוון ביטויים ואמירות שמתאימים לכרטיסי ברכה, דפי אלבום, מיני אלבומים ושאר יצירות.
 
אבל זה לא מספיק לנו, רוצים עוד!
 
ויש לנו גם מתנות…
 
עשרה מארזים קטנים חמודים של חותמות, חלקן בלעדיות ולא ניתנות לקנייה, יוגרלו בין כל מציעי ההצעות לחותמות הבאות שלנו.
 
אז מה אתם צריכים לעשות כדי לזכות?
כל פעולה מזכה אתכם בעוד הזדמנות לזכות (רק תחזרו לכאן וכיתבו בתגובה חדשה כל פעולה שעשיתם):
1. הציעו לנו הצעות – בתגובה לפוסט הזה או במייל limor292@gmail.com
2. הציעו לחבריכם לעשות אותו דבר – בפייסבוק, בבלוג או בפורומים, וספרו לנו איפה עשיתם זאת.
3. שלחו לנו תמונות של דברים שעשיתם עם החותמות שלנו למייל limor292@gmail.com
 
בהצלחה!

אני מאוד מאמינה בשוק הסקראפ הישראלי, ולכן כל מוצר חדש ומקומי משמח אותי מאוד.
 
לכן שמחתי עם ההצצות הראשונות על הסטאק החדש של נתנאלה וחגגתי על האפשרות להכין ממנו משהו לקראת ההשקה ביריד החלומות.
 
רק שזה התנגש כמובן בהכנות שלי ליריד, ובכל יום הניירות קרצו לי מהשולחן ולא ממש הגעתי אליהם…
אתמול נחתה כאן הקופסה עם האוצרות שהזמנתי לי ב black friday והבנתי שהיקום צועק עלי "שעת יצירה!".
בגלל שלא היה לי פרוייקט בראש חיפשתי בערמת התמונות המודפסות שמחכות לגואל ומצאתי עוד כמה תמונות מהפיקניק המשפחתי שערכנו באפריל 2012 ושהיה ממש פורה בתמונות.
 
צילמתי שם את התמונה שהפכה לדף "מתאים לך נקודות" ואת סדרת התמונות שהפכה לכפולה "הומופוטוגרפיקוס" וגם את עצמי (עוד לפני שידעתי שפעם יקראו לזה SELFY) לדף מיקס מדיה לכבוד יום הולדתי ה-48.
 
והתמונות לא נגמרו…
 
אז הכנתי מהן מיני אלבום חמוד. שילבתי בו דפים מהסטאק החדש של נתנאלה, מדבקות של יעל יניב – חדשות וגם ישנות ואת החותמות החדשות שלי (שגרמו לי לרקוד בהתלהבות בסלון ולציין לקהל כמה אני מרוצה מעצמי. כמה חבל שהקהל היה מצומצם ואדיש…).
 
והנה הוא:













נשארו עוד שתיים שלוש תמונות. אולי אני אעזוב אותן במנוחה…
 
________________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
או קי, זה לא ממש קטן העניין הזה של היריד.
60 מציגים מלאי טוב טעם ויצירתיות.
נבחרת שגאווה להיות חלק ממנה.
בדף האירוע תוכלו להכיר את המציגים, לשמוע על המבצעים ועל המוצרים החדשים ובאופן כללי להתעדכן כמה כיף הולך להיות…